צו חיפוש לחייב בפשיטת רגל, מתי ניתן להוציא צו?

דרגו את המאמר

התקבלו 1 דירוגים בציון ממוצע: 5.0 מתוך 5

לאחר שהוגשה בקשת פשיטת רגל, רשאי הנושה או כונס הנכסים לבקש מבית המשפט להוציא צו חיפוש לאיתור נכסי החייב, במקרים שבהם מתעורר חשש כי החייב מתחמק מתשלום חובותיו ומנסה להסתיר או להעביר נכסים שלא כדין.

סעיף 198 לפקודת פשיטת הרגל קובע כי צו חיפוש שהוציא בית המשפט לגילוי נכסי החייב יבוצע בדרך שנקבעה, או בדרך שלפיה מבצעים צו חיפוש בהתאם להוראות פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש).

צו חיפוש מבוצע על ידי המשטרה או על ידי אדם אחר שהשופט נקב בשמו. ברוב המקרים יש לבצע את הצו בפני שני עדים שאינם שוטרים, אלא אם הדבר לא אפשרי בשל נסיבות ודחיפות העניין, או אם בית המשפט התיר לבצע את הצו ללא נוכחות העדים, או אם המקום שבו נערך החיפוש, או אחד מבני ביתו של החייב הנוכחים במקום, ביקש לערכו שלא בפני עדים.

צו חיפוש בפשיטת רגל מאפשר לערוך חיפוש בכל בית או בכל מקום שהחיפוש נחוץ בו. כלומר, ניתן לערוך חיפוש גם על גופו של החייב או אדם אחר שנמצא בביתו של החייב, או במקום שבו מחפשים או בקרבתו, וזאת רק כאשר ישנו יסוד סביר לחשוד כי החייב מסתיר אצלו חפץ שמחפשים אחריו.

עם זאת, יש לערוך את החיפוש על גופו או בכליו של החייב בדרך ובמקום שיבטיחו שמירה מרבית על כבודו ופרטיותו. כמו כן, חייב שהוצא נגדו צו חיפוש על גופו, בחפציו או במקרקעין השייכים לו, יכול לבקש מבית המשפט רשות לערער על הצו.

באילו מקרים ניתן להוציא צו חיפוש?

הליך פשיטת רגל נועד לכנס את נכסי חייב לאחר הכרזת פשיטת רגל, במטרה להגיע להסדר עם הנושים ולשלם להם חלק יחסי מהחוב, וכדי שהחייב יוכל לקבל בסוף ההליך צו הפטר המוחק את יתרת החובות שאותם אין ביכולתו להסדיר.

שלב כינוס נכסים מרכז את כלל נכסי החייב הניתנים לחלוקה באופן מרבי, במטרה להוציא אותם משליטתו ולהעבירם לחזקתו ופיקוחו של כונס הנכסים, וזאת כדי להביא למכירתם ולחלוקת התמורה שהתקבלה עבורם בין הנושים.

במסגרת הליך פשיטת רגל, נדרש החייב לעבור חקירה כדי לבדוק מהו שיעור חובותיו, עסקיו ונכסיו, וכדי לוודא כי הוא אינו פועל בחוסר תום לב ומנצל לרעה את ההליך. חוסר שיתוף פעולה בהליך פשיטת רגל מהווה הפרה של חובת תום הלב, והדבר יכול להוביל לביטול ההליך ואף לעונש לריצוי מאחורי סורג ובריח.

מטרת חקירת החייב היא לוודא כי אין באפשרותו לפרוע את מלוא חובותיו, וכי חובותיו לא נוצרו עקב מעשי מרמה. כמו כן, החקירה נועדה לשלול את האפשרות כי החייב מסתיר רכוש, נכסים וכספים, כדי שלא ישמשו לצורך כיסוי התשלום לנושים, וכן כדי לבדוק חשדות בדבר הברחת או העברת נכסים בלתי חוקית לקרובי משפחה, חברים ועוד.

ניסיון להסתיר או להבריח נכסים

החייב נדרש לשתף פעולה עם כונס הנכסים בעת חקירתו, ולמסור דיווח מלא ועדכני על כל נכסיו. חייב שהפר את חובתו ולא חשף את כל נכסיו לאחר מתן צו כינוס או הכרזת פשיטת רגל עובר עבירה פלילית, אשר העונש הצפוי בגינה הוא עד ארבע שנות מאסר. ואולם למרות הוראה מפורשת בפקודת פשיטת הרגל, ישנם חייבים אשר מנסים להעלים או להבריח נכסים, במטרה למנוע את מימושם.

על כן, כאשר עולה חשד אצל הנושים או בעלי התפקידים השונים, כמו הנאמן, המנהל המיוחד וכונס הנכסים הראשי, כי החייב מנסה להסתיר או להבריח את נכסיו, רשאי הכונס להשתמש בכלי של צו חיפוש, על פי סעיף 198 לפקודת פשיטת הרגל, כדי לאמת או לשלול את החשדות.

מכיוון שצו חיפוש הוא הליך חודרני ופולשני הכרוך בפגיעה מהותית בזכות הפרטיות של החייב, ואף בדרך כלל ניתן במעמד צד אחד בלבד, מבלי שהחייב כלל יהיה מודע לקיומו במסגרת ההליך להוצאתו, במטרה למנוע ממנו לפעול ביתר שאת להעלמת נכסיו, הוא נעשה באופן מתון וחריג בלבד, על ידי בתי המשפט, ורק לאחר שקיים חשש ממשי כי החייב אכן מסתיר את רכושו כדי להתחמק מתשלום חובותיו לנושים, דבר המצדיק את הפגיעה בפרטיותו.

נושה המעוניין לבקש מבית המשפט להוציא צו חיפוש, נדרש להציג ראיות מהותיות המעידות על סיכויים גבוהים לקיומו של רכוש נסתר השייך לחייב במטרה לשמש לכיסוי חובותיו, ורק באמצעות הצו ניתן יהיה לוודא או לשלול את הסברה. בית המשפט רשאי להוציא צו חיפוש לנכסי החייב אם שוכנע, על בסיס ראיות מהימנות כי קיים חשש ממשי שהחייב או אדם אחר מטעמו עומד להעלים נכסים או להשמידם, וכי הדבר יכביד באופן ממשי על קיום ההליך.