האם הענקת הזכויות במשק של החייב לאחיו בוצעה בתום לב?

דרגו את המאמר

הנאמן אשר מונה ככונס נכסים לנכסי החייב, עתר לבית המשפט המחוזי מרכז לוד, והגיש בקשה לביטול הענקת זכויות במשק של האם המנוחה, שהעביר החייב לאחיו, בטענה כי מדובר בהענקה פסולה. מנגד טען החייב כי ההעברה נעשתה בתום לב, מתוך מטרה להסדיר את תשלום הכספים שהיה חייב לאחיו.

על פי עובדות כתב התביעה, בחודש אפריל 2013, הגיש החייב בקשה לצו כינוס ולהכרזתו כפושט רגל. במסגרת הבקשה החייב הצהיר על חובות של למעלה משמונה מליון שקלים לנושים שונים, וציין כי הוא זכאי לזכויות במשק של אמו, וכי העביר לאחיו 75% מזכויותיו במשק ללא תמורה. לאחר חודשים ספורים הוכרז על פשיטת רגל.

בחודש מאי 2014 הנאמן הגיש בקשה לביטול הענקת הזכויות במשק, מכוח הוראת סעיף 96 (ב) לפקודת פשיטת רגל, בטענה כי מדובר בהענקה פסולה ובהברחת נכס בחוסר תום לב ובהיעדר תמורה. עוד הוסיף כי במועד עריכת הסכם המתנה היו לחייב חובות בשני תיקי הוצאה לפועל שנפתחו נגדו בסכום של שני מליון שקלים, והאח היה מודע לחובות אלה.

העסקה להעברת הזכויות שימשה לכיסוי חובו של החייב לאח

מנגד החייב ואחיו התנגדו לביטול, בטענה כי העברת הזכויות נעשתה כנגד תמורה בת ערך ובתום לב. בטענה כי נוצר חוב לאח בשל עסק משותף שאותו ניהלו יחד בעבר. יחד עם זאת טענו כי לא יכלו להמציא מסמכים להוכחת שיעור החוב.

החייב הצהיר כי זכויות בר הרשות במשק היו שייכות לאמם המנוחה, אשר נפטרה בשנת 2000. על פי פסק דין שניתן נקבע כי האם התכוונה להעביר את זכויותיה במשק לחייב, באמצעות אשתו, בשל החובות הכבדים שהיו לו, ובשל הסיוע והתמיכה שהעניק לה ולבעלה.

הנאמן אשר שימש ככונס נכסים לזכויות במשק של האם, מכר את הזכויות בתמורה לסכום של 2 מיליון שקלים, כאשר יתרת התמורה היתה אמורה לעבור לקופת הכינוס במסגרת הליכי פשיטת רגל. אולם בסמוך למתן פסק הדין, נחתם בין החייב לאחיו הסכם העברה ללא תמורה של 75% מהזכויות במשק, ואף הסכם המתנה לא דווח למנהל מקרקעין במשך חמש שנים, עד להגשת הבקשה לביטול של הנאמן.

לא מתקיימת דרישת תום לב המהווה תנאי להכשרת הענקה

לאחר שמיעת טענות הצדדים, השתכנע בית המשפט כי האח ידע על חובותיו של החייב במועד הענקת הזכויות במשק, ועל כן היה עליו להסיק כי העברת הזכויות לידיו תגרע מיכולתם של הנושים לממש זכויות אלו, ובשל כך נובע חוסר תום ליבו של האח. בנוסף האחים לא הוכיחו כי מדובר בתמורה בת ערך, מאחר שלא הציגו את המסמכים הנדרשים לסכום החוב.

בסופו של דבר קבע בית המשפט כי הוכח שהחייב העניק לאחיו 75% מזכויותיו במשק כארבע שנים לפני שהוכרז כפושט רגל, ובעת הענקה היו לו חובות לנושים רבים, שאותם לא יכול היה לפרוע מנכסים אחרים, וכי הענקה לאח לא התקבלה בתום לב וכנגד תמורה בת ערך, על כן קיבל את בקשת הנאמן והורה על ביטול הענקת זכויות במשק.

פש"ר 31782-04-13