הליכי פשיטת רגל

דרגו את המאמר

התקבלו 10 דירוגים בציון ממוצע: 5.0 מתוך 5

הליכי פשיטת רגל הינם מורכבים ודורשים קבלת ייעוץ משפטי מטעם עורכי דין העוסקים בתחום זה. בין ההליכים העיקרים ניתן למצוא - הגשת בקשת פשיטת רגל, מתן צו כינוס, אסיפת נושים...

הליכי פשיטת רגל הינם הליכים אשר מטרתם כפולה. מצד החייב, מדובר בהזדמנות לפתוח דף חדש מבחינה כלכלית ולמעשה "לראות את האור בקצה המנהרה". מצידם של הנושים, הליכי פשיטת רגל מאפשרים למנוע הברחת נכסים, ולהביא לחקירה מעמיקה בנוגע לנכסי החייב. כמו כן, במידה והחייב איננו מסוגל לפרוע חובותיו, הליכי פשיטת הרגל יכולים להביא לפירעון חלק מן החוב.

להלן ההליכים הבולטים בהליכי פשיטת רגל:

בקשת פשיטת רגל – בקשת פשיטת רגל יכולה להיות מוגשת על ידי החייב או על ידי נושה. פקודת פשיטת הרגל מונה מספר תנאי סף לשם קבלתה של בקשת פשיטת הרגל. בקשה זו מוגשת במשרדו של כונס הנכסים הרשמי, וזאת בהתאם למקום מגוריו של החייב או למקום עסקיו. כונס הנכסים הרשמי בוחן את הבקשה, קובע צו תשלומים חודשי אשר מוטל על החייב, וזאת בהתאם ליכולתו בכפוף למסמכים שהגיש.

פתיחת תיק בבית המשפט – לאחר הגשת בקשת פשיטת הרגל לכונס הנכסים הרשמי, יש לפתוח תיק פשיטת רגל בבית המשפט המחוזי אשר מוסמך לדון בתיק. במסגרת הדיון בבית המשפט תועבר גם תגובתו של כונס הנכסים הרשמי לבקשה. בית המשפט רשאי להעניק לחייב צו כינוס נכסים, או לקבוע מועד לדיון בבקשת פשיטת הרגל. במידה והבקשה הוגשה על ידי נושה, הדיון בבית המשפט יהיה גם במעמד הנושה.

צו כינוס נכסים – צו כינוס נכסים ניתן על ידי בית המשפט במרבית המקרים בהם מוגשת לפתחו בקשת פשיטת רגל. צו כינוס נכסים הינו משמעותי ביותר מבחינת הליכי פשיטת הרגל. ראשית, מדובר במועד המשפיע על שורה של הליכים עתידיים (לדוגמא, חובות בדין קדימה נמדדים ביחס למתן צו הכינוס). שנית, לאחר מתן צו כינוס הנכסים, מוקפאים כל ההליכים כנגד החייב ולא ניתן לפתוח בהליכים חדשים (או להמשיך בהליכים קיימים) כנגדו ללא אישורו של בית המשפט. מעתה, החייב יהיה מוגן מהליכים כנגדו (לדוגמא, עיקולים) עד תום הליכי פשיטת הרגל.

הגשת תביעות חוב – לאחר שניתן צו כינוס נכסים לחייב, הנושים רשאים להגיש תביעות חוב למשרדיו של כונס הנכסים הרשמי. תביעות החוב תהינה מוגשות בתוך חצי שנה ממועד צו הכינוס. במידה ונושה לא השכיל להגיש תביעתו במועד, הוא יוכל להגיש תביעתו במועד מאוחר יותר בכפוף לקבלת רשות ומנימוקים מיוחדים.

אסיפת נושים – שלב נוסף במסגרת הליכי פשיטת הרגל הינו כינוס אסיפת נושים במשרדי כונס הנכסים הרשמי. במעמד זה נפגשים הנושים, החייב ונציגי הכונס, והצדדים מנסים להגיע לפשרה ואו הסדר אשר יביאו לפירעון החוב.

דיון בבקשת פשיטת הרגל בבית המשפט – במידה ולא הושג הסדר באסיפת הנושים, ייערך הדיון בבית המשפט בבקשה להכריז על החייב כפושט רגל. הדיון, אשר נערך בבית המשפט המחוזי, עלול להתעכב בשל מחסור בנתונים או התנגדות אחד הנושים. חרף קיומו של צו כינוס הנכסים, מומלץ להאיץ בקיום דיון זה אשר מקדם את החייב באופן משמעותי אל עבר צו ההפטר המיוחל. בית המשפט רשאי להכריז על חייב כפושט רגל, או לדחות את הבקשה.

מינוי נאמן – לאחר ההכרזה על חייב כפושט רגל, בית המשפט ממנה נאמן לשם כינוס נכסיו וחלוקת תמורתם בין הנושים. נאמן זה יכול להתמנות בעקבות הצעה מטעם הנושים (ולאחר שקיבל את אישורו של בית המשפט), או בהתאם להמלצתו של כונס הנכסים הרשמי כאשר הוא מתנגד להצעת הנושים או שהנושים לא הציעו נאמן מטעמם.

 
הפטר – בכל שלב בהליכי פשיטת הרגל, יכול פושט הרגל להגיש בקשה למתן צו הפטר. למעשה, הליך פשיטת הרגל נחתם אפוא בבקשה כגון דא. קבלתו של ההפטר מהווה למעשה את שאיפתו המרכזית של החייב. הפטר זה מעניק לחייב פטור מחובותיו. בית המשפט רשאי לשמוע במהלך הדיון בנוגע להפטר את הנאמן, את כונס הנכסים הרשמי, וכל אחד מהנושים. כמו כן, בית המשפט יכול להפנות שאלות כלפי החייב ולבקש הצגת ראיות ומסמכים רלבנטיים. צו הפטר יכול להיות גם מותנה או חלקי, ואין הוא חייב להיות חלוט.