חייב ביקש להאריך את מועד הגשת התנגדות להתראת פשיטת רגל

דרגו את המאמר

בעקבות חוב של למעלה מ- 11 מיליון שקלים, נחתמה על ידי הבנקים הנושים התראת פשיטת רגל בחודש מאי 2013, ובמקביל נמסרה ההתראה לחייב בביתו. לטענת הנושים, החייב סירב לחתום על אישור המסירה, והשליח השאיר את מסמכי ההתראה בפתח ביתו.

לרשות החייב עמדו שבעה ימים לצורך הגשת התנגדות להתראה במסגרת הליכי פשיטת רגל, אך הוא פנה רק כחצי שנה מאוחר יותר לבית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו, והגיש בקשה להארכת מועד להגשת התנגדות להתראה, בטענה כי היא לא נמסרה לידיו.

לדברי החייב, הוא כלל לא פתח את הדלת לשליח, אלא ביקש ממנו שיגיע אחרי שעתיים, אך השליח בסופו של דבר לא הגיע, ולא מסר לו את ההתראה. עוד טען כי הוא לא הגיש את הבקשה במועד מוקדם יותר, בשל מצבו הבריאותי, והיותו נכה 100% המרותק לכסא גלגלים, ובמהלך תקופה זו הוא היה מאושפז מספר פעמים, ועבר סדרת טיפולים. ואף ציין כי ההתראה פגומה, מאחר והבקשה לאישורה לא נתמכה בתצהיר.

לטענת החייב ההתראה לפשיטת רגל נגועה בחוסר תום לב

החייב הוסיף כי הבקשה להתראה לוקה בשיהוי בלתי סביר, וכי בשנת 2010, מיד לאחר שניתן פסק הדין נגדו, הוא שילם לנושים סך של 4.8 מיליון שקלים, ומאז לא קיבל דרישה כלשהי לתשלום. על כן ההתראה לפשיטת רגל נגועה בחוסר תום לב, מאחר שלא הוגש תצהיר והיא הוגשה רק כדי להוות משקל נגד לבקשת הנאמן, מתוך ידיעה שאין ביכולתו לשלם סכום נוסף.

הנושים ציינו כי המסירה בוצעה כדין, כיוון שהשליח הותיר לפני כחצי שנה בפתח ביתו של החייב את מסמכי ההתראה, לאחר שסירב לחתום על אישור המסירה, והוא ידע היטב על ההתראה נגדו, מאחר ובמועד זה נמסרה לו במקביל גם הבקשה לצו כינוס.

עוד טענו כי המסמכים הרפואיים שהציג החייב בפני בית המשפט, אינם מעידים על חוסר יכולת להגיש בזמן את התנגדותו להתראה, ולמרות ששילם חלק מהחוב, הוא עדיין חייב סך העולה על 6 מיליון שקלים.

השליח זיהה את החייב כאדם שסירב לחתום על אישור המסירה

לאחר בחינת טענות הצדדים וחקירת השליח שביצע את מסירת ההתראה, העדיף בית המשפט את גרסתו של השליח, שהיתה אמינה ועקבית, לעומת גרסתו של החייב. השליח הצהיר כי הוא הניח את מסמכי ההתראה מחוץ לדלת ביתו, לאחר שסירב לקבל אותם או לחתום על אישור מסירה, ואף זיהה באולם בית המשפט את החייב כאותו אדם שסירב לחתום.

עוד עלה מתוך מכתב ששלח החייב באמצעות אשתו, כי לאחר כחודש ימים, בוצעה מסירה נוספת של ההתראה, והיא צורפה כנספח לצו כינוס נגדו. החייב טען כי אשתו שלחה את המכתב בשמו, מבלי ליידע אותו אודות ההליך נגדו, אך טענה זו היתה בלתי משכנעת ואף אינה נתמכה בתצהיר של רעייתו.

לא ייתכן כי רק לאחר שישה חודשים החייב הצליח להגיש את ההתנגדות

בית המשפט הגיע לכלל מסקנה כי דין הבקשה להדחות, מכיוון שלא היה כל פגם באופן בו הוגשה הבקשה להתראה. כמו כן לא הוכח כי נבצר מהחייב להגיש את ההתנגדות במועד מוקדם יותר עקב מצבו הבריאותי, מכיוון שהוא היה יכול להסתייע ברעייתו, או לפנות לעורך דין.

מאחר ולא נמצאו טעמים כלשהם המצדיקים את הארכת המועד להגשת התנגדות, הבקשה נדחתה והחייב נדרש לשלם למשיבה את הוצאות הבקשה בסך 7,500 שקלים.

פש"ר 46009-05-13