פטור מאגרה לחברה בפירוק - בקשה שהוגשה על ידי כונס הנכסים הרשמי

דרגו את המאמר

בקשת פטור מתשלום אגרה כאשר תביעה הוגשה על ידי כונס הנכסים הרשמי

סעיף 8 לחוק לתיקון סדרי הדין האזרחי (המדינה כבעל דין), התשי"ח-1958, קובע כי סדרי הדין אשר חלים על הליכים יחולו על הליכים של המדינה או נגדה, וזאת בשינויים המתחייבים לפי העניין. סעיף זה קובע כי המדינה לא תדרש להפקיד פיקדון, לתת ערובה או בטוחה, או לשלם אגרה.

האם כאשר הכונס הרשמי מכהן בתור מפרק של החברה, וזו מנהלת במקביל הליך אזרחי. זכאי האחרון לפטור מאגרות משפט? סוגיה זו הונחה לפתחו של בית המשפט במסגרת בקשה של כונס הנכסים הרשמי לפטור מאגרת בית המשפט.

במקרה דנן, בית המשפט נדרש לבחון האם הכונס הרשמי, בשעה שהוא ממלא תפקיד של מפרק קבוע של חברה בפירוק, נחשב בגדר מי שהורשה לייצג את מדינת ישראל. התובעת, אשר הפעילה מפעל לייצור כימיקלים לתעשייה. הינה חברה נמצאת בפירוק. המוצר העיקרי אשר יוצר על ידה יוצר באמצעות חומר גלם מרכזי שסופק לתובעת על ידי נתבעת א' (היצרנית היחידה של חומר זה בישראל). נתבעת ב' הינה יצרנית מכונה אשר ממוקמת במפעלה של נתבעת א'.

התובעת טענה כי הנתבעות חייבות לשלם לה פיצויים בגין שני אירועים בשנת 1999 ובשנת 2000. לטענתה, הפקתו של חומר הגלם הופסקה באירועים אלו והדבר גרם לה לנזקים משמעותיים. בנוסף, התובעת ייחסה לנתבעות את חיובה בתשלומי יתר בגין אספקת חומר הגלם בין 1998 ל-1999. בסופו של היום, התביעה הועמדה על כ-30 מיליון שקלים.

התביעה הוגשה עוד לפני הפירוק

התביעה הוגשה על ידי החברה שבפירוק עוד קודם לתחילת הליכי הפירוק. כשלוש שנים לאחר מכן מונה הכונס הרשמי כמפרק לחברה. בית המשפט של הפירוק אישר את המשך ניהול ההליכים בתביעת החברה וכן אישר למפרק לשכור את שירותיהם של עורכי דין. בין השאר, אושר הסכם הטרחה של עורכי הדין והדרך בה תשולמנה הוצאות המשפט. עוד קודם לכן, בית המשפט של הפירוק מינה מנהלים מיוחדים. עורכי הדין טענו בפני בית המשפט כי "קיים סיכוי סביר בהחלט שהתביעה תתקבל, לפחות בחלקה".

כונס הנכסים ביקש מבית המשפט לפטור אותו מהאגרה וזאת משום שניהול התובענה נחוץ באופן משמעותי לעתיד החברה. כמו כן, צוין כי בידיו של הכונס הרשמי היה אישור לכך שהנושים המובטחים מוכנים לממן את הוצאות המשפט.

החברה שילמה את המחצית הראשונה של אגרות המשפט עוד לפני תחילתם של הליכי הפירוק. לאחר מכן, החברה ביקשה פטור מתשלום המחצית השנייה, וזאת מכוח תקנה 19(1) לתקנות סדר הדין האזרחי. המרכז הארצי לגביית הוצאות, אגרות וקנסות, הודיע לרשם כי בנסיבות המקרה הספציפי המשיבה מסכימה לפטור את המבקשים מתשלום המחצית השנייה של האגרה.

ב"כ של הכונס הרשמי טענה כי יש להעניק לו פטור מאגרה וזאת משום ש"הכונס הוא חלק בלתי נפרד ממנגנון המדינה, משכך הוא פטור מאגרה בהגשת תביעה, בהתאם להוראות תקנה 19 לתקנות, וזאת בין היתר בהתאם להלכה הפסוקה".

פטור מאגרה, אימתי?

העמדה של מבקשי הפטור במקרה זה הייתה מבוססת על הלכה אשר התקבלה על ידי השופט זוסמן בע"א 37/66 "גלחא" 1960 בע"מ נ' מתכות בע"מ (בפירוק), פ"ד כ(3) 144 (1966). בפסק דין זה, הקרוי הלכת גלחא, עסק בית המשפט בבקשה לתפיסת כלי רכב אשר יש לראות אותם, לפי הטענה, כחלק מנכסי של חברה בפירוק.

במקרה זה נקבע כי תקנה 22 לתקנות בית המשפט (אגרות), התשי"ז-1957, קובע כי הממשלה ומי שהוסמך לייצג פטור מאגרת בית המשפט. דהיינו, כונס הנכסים הרשמי, בבואו לפתוח בהליך משפטי תוך מילוי תפקיד אשר מוטל עליו מכוח פקודת פשיטת הרגל או פקודת החברות, מהווה חלק ממנגנון הממשלה והוא פטור מתשלום אגרה. השופט זוסמן הוסיף כי אין נפקא מינה שהעניין הכספי הישיר עליו ממונה הכונס הרשמי איננו עניין מדינה. מדובר באינטרס של המדינה לנהל כיאות הליכי פירוק ופשיטת רגל ועל כן המדינה ראתה לנכון להעמיד אחד מעובדיה לפקח עליהם.

עם זאת, במרוצת השנים ניתנו הלכות סותרות אשר מתחו ביקורת וצמצמו על הלכת גחלא. במקרים בהם כונס הנכסים הרשמי פועל בשמה של החברה, ואין קשר בין פעולותיו להיותו פקיד ואורגן של המדינה, אין הוא עומד בתחולת התקנה "ליהנות" מהפטור מאגרת בית המשפט. אמנם למדינה יש אינטרס בניהול כיאות של הליכי פירוק, אך אינטרס זה איננו כלול בהגדרת הפטור של תקנה 19(1) סיפא.

לאמור, ברגע שאלמוני התמנה למפרק, אין הוא פועל יותר כלפי בעלי הדין ובית המשפט מכוח סמכותו לייצג את המדינה (כאשר מדובר בפקיד ציבור), אלא הוא פועל כאורגן של החברה שבפירוק. בתור שכזה, הוא אינו זכאי לפטור מכוח תקנה 19(1).

בית המשפט קבע כי הכונס הרשמי אשר מכהן בתור מפרק של חברה, פועל בשם החברה ופסק הדין הכספי משמעותו שייתכן וייגבו כספים לטובת החברה. הדברים אינם מתגלגלים לטובתה של המדינה ומדובר בתביעתה של החברה ולא של כונס הנכסים הרשמי (או המדינה).

כונס הנכסים הרשמי, בכהונתו כמפרק, פועל מטעם החברה וכאורגן שלה. "הכונס איננו פועל בשמה של המדינה ולא מכוח הרשאתו לייצג את מדינת ישראל הוא מביא את התביעה", נכתב בפסק הדין, "למעשה, הכונס פועל כמפרק ומביא את ההליך, בשם החברה ומטעמה, ובאישור בית המשפט של הפירוק". השופט ציין כי אין כל קשר בין מעשים אלו לבין תפקידו של הכונס כאורגן המדינה או פקיד ציבור.