לא ניתן לממש נכסים של פושט רגל לשם גביית חוב מזונות בהוצאה לפועל
| דרגו את המאמר |
|
מימוש קופות גמל בהליכי הוצאה לפועל כאשר החייב פושט רגל
האם גרושתו של חייב אשר הנמצא בפשיטת רגל, יכולה לממש את קופות הגמל של החייב במסגרת הליכי הוצאה לפועל לגביית מזונות? סוגיה זו הונחה לפתחו של בית המשפט המחוזי במסגרת בקשה של הנאמן לנכסי החייב למתן הוראות.
בשנת 2000 נחתם בין החייב לבין אשתו הסכם גירושין אשר קיבל בבית הדין הרבני בחיפה תוקף של פסק דין. על פי ההסכם, נקבע כי החייב ישלם לגרושתו מזונות עבור ילדיהם הקטינים אך החייב לא עמד בחובתו זו. כארבע שנים לאחר מכן, ניתן צו לכינוס נכסי החייב. 10 חודשים לאחר צו הכינוס, הגישו ילדיו של החייב בקשה בה עתרו להקציב להם קצבה חודשית בגין מזונותיהם, וזאת לפי סעיף 128 לפקודת פשיטת הרגל. בית המשפט דחה את הבקשה ושנה לאחר מכן הוכרז החייב כפושט רגל.
קראו עוד בתחום:
- הסתלקות מעיזבון לפני מתן צו כינוס לא תימנע הפטר חייב בפשיטת רגל
- חוב לביטוח לאומי שנוצר לפני צו כינוס ונתבע אחריו - האם חוב בר תביעה?
- התחשבות בגילו של חייב בעת הכרזה על פשיטת רגל
- העברת נכס ללא תמורה בהסכם גירושין - חייב בפשיטת רגל
הקטינים הגישו ערעור על החלטתו של בית המשפט באמצעות אמם. בית המשפט המחוזי קבע, בהרכב של שלושה שופטים, כי חוב המזונות שזמן פירעונו לאחר מתן צו הכינוס איננו חוב בר תביעה. אי לכך, ניתן לגבותו בהליכי הוצאה לפועל.
בתחילת 2010 הגיש הנאמן לנכסי החייב בקשה לביטול החלטות למימוש כספיו של החייב בקופות הגמל. הרשמת אשר דנה בבקשה קבעה כי המשיבה רשאית לפעול לגביית חוב המזונות השוטף באמצעות הליכי ההוצאה לפועל (בהתאם לפסק הדין). לטענתה, הואיל והחייב לא השיג על החלטה זו, פתוחות בפני המשיבה וילדיהם כל הדרכים וההליכים הרלבנטיים.
הנאמן מתנגד - מדובר בפגיעה בנושים האחרים של החייב
הנאמן לנכסי החייב הגיש בקשה במסגרתה ביקש מבית המשפט לקבוע כי גרושת החייב מנועה מלממש את קופת הגמל שלו. לטענת הנאמן, החלטת הרשמת הינה שגויה שכן היא גורמת לפגיעה בעיקרון שוויון הנושים.
הנאמן הוסיף כי לא ברור כיום אם הגרושה מתכוונת לעקל את זכויות החייב רק בגין חוב לאחר צו הכינוס, או שמא עסקינן גם בחובות שנוצרו לפני מועד הכינוס.
גרושתו של החייב טענה כי דין בקשתו של הנאמן להידחות על הסף, זאת מחמת העדר סמכות לבית המשפט המחוזי לדון בה. לטענתה, מדובר למעשה בערעור על החלטתה של הרשמת אשר הוגש בדרך של בקשה למתן הוראות.
לגופו של עניין, האישה טענה כי במסגרת פסק הדין נקבע כי היא רשאית לגבות את חוב המזונות בתיק ההוצאה לפועל, כל אימת שמועד פירעונו לאחר מתן צו הכינוס. לטענתה, פעלה היא במסגרת ההוצאה לפועל לגביית החוב לאחר מתן צו הכינוס, אך לא לגבי החוב שלפני צו הכינוס.
קופות הגמל - חלק מקופת הכינוס
"פקודת פשיטת הרגל מציבה גיליוטינה מעל נכסי החייב", נכתב בפסק הדין, "וזו נופלת ביום מתון צו הכינוס ומחלקת את נכסי החייב באופן חד לחובות לפני הכינוס ואחריו". סעיף 72(1) לפקודת פשיטת הרגל קובע כי דרישת מזונות המגיעים על פי פסק דין וזמן פירעונם לאחר מועד מתן צו הכינוס אינה מהווה חוב בר תביעה. לעומת זאת, מזונות שפירעונם לפני מועד מתן צו הכינוס הינם חובות בני תביעה והוענק להם גם דין קדימה.
השאלה אשר עמדה במרכז הדיון הייתה – האם יש להגביל (באופן עקרוני ומעשי) את יכולתה של האישה לגבות את חוב המזונות באמצעות מימוש נכסים מסוימים של החייב שעמדו לו בעת מתן צו הכינוס. בית המשפט קבע כי יש לענות על שאלה זו בחיוב.
בית המשפט קבע כי אכן פסק הדין לא סייג את הנכסים לגביהם יכולה האישה לפעול ואותם ניתן לממש באמצעות הליכי ההוצאה לפועל, אך נראה כי הכוונה בפסק הדין הייתה שלא לאפשר לאישה זכות מימוש גורפת ביחס לכל נכסי החייב. כמו כן, יש לקרוא את פסק הדין ברוח פקודת פשיטת הרגל ומטרותיה השונות.
למעשה, לאחר שניתן צו הכינוס, מועברים על נכסיו של החייב לקופת הכינוס ומיועדים לשמש לפירעון חובותיו לנושיו השונים בסופו של היום. אי לכך, מרגע שנכנסו נכסי החייב לקופת הכינוס, לא ניתן לממשם בהליכי הוצאה לפועל.
זהו הדין גם לגבי כספים שהופקדו על ידי החייב בקופת גמל או בקרן השתלמות ועמדו לרשותו עובר למתן צו הכינוס. כספים אלו שייכים אפוא לקופת הכינוס, ולא ניתן לפעול למימושם, אלא באופן שמתווה פקודת פשיטת הרגל.
