טענת הפטר אשר הועלתה בשלב הסיכומים בעל פה
| דרגו את המאמר |
|
טענת הפטר מכוח פשיטת רגל, אשר הועלתה בשלב הסיכומים, לא תישמע
כנגד פושט רגל התנהלה תביעה אזרחית בעקבות אי תשלום שכר טרחה והוצאות. בשלב הסיכומים למשפט, לאחר שכל טענותיו העובדתיות נדחו, העלה פושט הרגל לראשונה את דבר פשיטת הרגל וצו ההפטר. בית המשפט קיבל את טענתו, חרף המועד המאחור בו הועלתה, וקבע כי האחרון זכאי להפטר מחובו בתביעה זו. אי לכך, הגיש התובע ערעור לפתחו של בית המשפט המחוזי.
המערער הינו עורך דין אשר טיפל בענייניו של המשיב בסוגיה של רשלנות רפואית. בשנת 2004 החליט המשיב להעביר את הטיפול בתביעה לעורך דין אחר מטעם הסיוע המשפטי. במסגרת ההעברה, נחתם בין הצדדים הסכם משולש לפיו התחייב המשיב לשלם למערער שכר טרחה והחזר הוצאות.
התשלום היה אמור להתבצע כשבוע לאחר קבלת פסק הדין בתביעת הרשלנות הרפואית. לדאבונו של המשיב, בית המשפט השלום דחה את התביעה. חרף ההסכם, המשיב לא פרע את חובו כלפי המערער. בעקבות כך, הוגשה על ידי המערער תביעה לתשלום שכר הטרחה וההוצאות המשפטיות. המשיב העלה בתביעה זו טענות שונות כגון התניית התשלום בקבלת התביעה וסטייה מדברים אשר הוסכמו בעל פה. טענות אלו נדחו על ידי בית המשפט.
קראו עוד בתחום:
- האם מזונות זמניים הינם חוב המצדיק בקשת פשיטת רגל?
- קיזוז לפי ס' 74 לפקודת פשיטת הרגל - צו הקפאת הליכים בתור המועד הקובע
- ערעור נושה כנגד החלטת נאמן הנוגעת לנושה אחר - פשיטת רגל
- דו"חות ומסמכים רלבנטיים לא הוצגו, האם תוכר פשיטת הרגל?
בשלב הסיכומים בעל פה, העלה המשיב טענה חדשה – "קיבלתי צו הפטר מחובותיי בהליך פשיטת רגל". המערער התנגד להרחבת החזית במסגרת הסיכומים אך בית המשפט דחה טענה זו וקבע כי המשיב פטור מתשלום שכר הטרחה מכוח ההפטר. עורך הדין מיהר להגיש ערעור על פסק דין זה.
טענת ההפטר נשלפה כ"נשק יום הדין" - דינה להידחות
בית המשפט קבע כי דין הערעור להתקבל. בפסק הדין נכתב כי על פי קריאת פסק הדין, ניתן לראות כי בית משפט קמא שוכנע בדבר חבותו של המשיב לשלם למערער את שכר הטרחה וההוצאות. כמו כן, כל הטענות העובדתיות נדחו לגופן.
בית המשפט קבע כי בנסיבות המיוחדות של המקרה דנן, אין בהליך פשיטת הרגל ובהפטר כדי לפטור את המשיב מלשלם חובו למערער.
ראשית, נקבע כי המשיב לא העלה את טענת ההפטר לאורך כל ההליך המשפטי, לא בכתב ההגנה, לא בתצהיריו, ולא בישיבת ההוכחות (לרבות בחקירתו בבית המשפט). הצד השני לא יכול היה להתמודד עם טענה זו. היות והטענה לא הועלתה, נקבע כי המשיב איחר את המועד להעלותה.
זאת ועוד, עיון בתיקו של בית המשפט העלה כי המשיב ידע היטב לכך שהוא רשאי להעלות טענת הפטר בתור טענת הגנה, ואף יידע בעניין את בא כוחו. הדברים הנ"ל באו לידי ביטוי בסיכומיו של ב"כ המשיב בעל פה. עם זאת, המשיב לא הציג כל הסבר לכך שלא מצא לנכון להעלות את טענת ההפטר בשלב כלשהו של הדיון, בפני הצד השני ובפני בית המשפט. למעשה, רק לאחר דחיית טענותיו העובדתיות, שלף את ההפטר משל עושה בו שימוש כ"נשק יום הדין".
"אין מדובר בחוסר ידיעה של המשיב לעניין זכותו להעלות טענה זו, או בטעות בתום לב שנעשתה בהליך", נכתב בפסק הדין, "עסקינן אפוא בשיקול טקטי אשר מנע מהמערער כל אפשרות להביא ראיות לעניין האופן בו התנהל המשיב בהליך פשיטת הרגל או תהליך ההפטר. בנסיבות הענין מדובר בהתנהלות חסרת תום לב, אשר תוצאותיה יזקפו לחובת המשיב".