האם החייב יקבל הפטר למרות התנגדות הנושים?

דרגו את המאמר

חייב כבן 64, אב לשלושה ילדים, צבר חובות כבדים בסכום של עשרות מיליוני שקלים. לאחר שעמד בצו התשלומים ודיווח על הכנסות והוצאות כנדרש, פנה לבית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו וביקש לקבל צו הפטר על חובותיו, בטענה כי לא יוכל להוסיף עוד לקופת הכינוס. מנגד טענו הנושים כי החובות נצברו עקב מעשי זיוף ומרמה, לכן התנגדו למתן הפטר.

בחודש פברואר 2010, ניתן צו כינוס לנכסי החייב, על פי בקשתו עקב חובות מוצהרים בסכום כולל של 14,600,000 שקלים, ל - 45 נושים. על החייב הושת צו תשלומים בסך של 1,000 שקלים לחודש. לאחר כשנה הוכרז החייב כפושט רגל, מונה נאמן על נכסיו והוגשו נגדו 19 תביעות חוב בסכום כולל של 15,591,000 שקלים.

החייב טען כי הוא עובד בשתי משרות כדי לכסות את החובות

בחלוף שלוש שנים וחצי מתחילת הליך פשיטת רגל, הגיש החייב בקשה למתן הפטר. החייב ציין כי במהלך תקופה זו עמד בחיוביו, שילם את צו התשלומים ודיווח על הכנסותיו והוצאותיו כנדרש. עוד הוסיף כי למרות גילו המתקדם, הוא עובד בשתי משרות, אך בכל מקרה לא יוכל לפרוע את חובותיו העצומים, לכן ביקש לקבל הפטר.

הנאמן סבר כי התנהלותו של החייב בהליך פשיטת רגל תקינה וכי הוא אינו צפוי להגדיל את הכנסתו ואין בבעלותו נכסים ברי מימוש, לכן המליץ על קביעת מועד דיון בבקשה לקראת ההפטר. במהלך הדיון ציין הנאמן כי ההסתבכות הכלכלית של החייב החלה כבר בשנת 1986, כאשר רכש דירה ומימן אותה באמצעות הלוואות שנטל מהבנקים ומהשוק האפור.

באותה תקופה החייב עבד בחברת בנייה, אך במהרה הפכה החברה לחדלת פירעון, והחייב נותר ללא עבודה ולא יכול היה לעמוד בתשלומי המשכנתא. בשלב זה החל להיות רדוף על ידי גורמים פליליים, והדבר גרם גם למשבר משפחתי לכן עזב את הבית, ואף ניסה להתאבד.

בשנת 1991 החל לעבוד באגודת העיתונאים, והשתכר בסכום של 5,000 שקלים, אולם מאחר שלא היה בכך כדי לשלם את חובותיו, נאלץ לקחת הלוואות נוספות מהשוק האפור ומהבנקים, וצבר חובות כבדים.

הנושים התנגדו להפטר בטענה של חוסר תום לב ביצירת החובות

הנושים אשר הגיעו לדיון התנגדו לבקשה, בטענה כי החובות נוצרו במרמה ובגניבה. אחד הנושים הצהיר כי החייב רימה ועשק אותו, ועקב החוב הוא אוסף בקבוקים בשביל להתפרנס, ואף גר 26 שנה ברחוב. עוד הוסיף כי החייב הרס לו את החיים, על כן התנגד בתוקף שהוא יקבל הפטר.

עורך דין המייצג 30% מהנשייה בתיק, טען כי החייב הפיל אנשים תמימים ולקח הלוואות חדשות כדי לשלם הלוואות קודמות. וטען כי מדובר בהתנהגות סדרתית ופלילית שהחלה עוד בשנות השמונים ונמשכה עד סמוך למתן צו הכינוס.

כונס הנכסים סבר כי החייב לא פעל בחוסר תום לב במטרה לרמות את נושיו, אלא מצבו הכלכלי מנע ממנו לפרוע את החובות שלא מכוונה תחילה, והוסיף כי נגד החייב הוגשו תלונות במשטרה אך לא נפתחו נגדו הליכים פליליים. ומשכך הצטרף לעמדת הנאמן והביע תמיכה בבקשה למתן הפטר.

לאחר ששקל בית המשפט בכובד ראש את טענות הנושים המתנגדים, ובחן את הראיות, ציין כי אדם זכאי כל עוד לא הוכח ההיפך. כמו כן התחשב בגילו של החייב ובעובדה שמרבית החובות הם חובות ישנים, על כן קבע כי יש לתת לחייב הפטר המותנה בתוספת של 10,000 שקלים לקופת הכינוס, וקבע כי אין מקום לסייג את צו ההפטר או להחריג חובות אלו מהנושים המתנגדים. 

פש"ר 34561-12-09