חוסר תום לב לאחר מתן צו כינוס

דרגו את המאמר

התקבלו 2 דירוגים בציון ממוצע: 5.0 מתוך 5

בית המשפט בוחן את התנהלות החייב בשלב הראשון של הליך פשיטת רגל בגין יצירת החובות, שגרמו לו להגיש בקשה לפשיטת רגל, וגם בשלב השני, שבא לאחר מתן צו כינוס אחרי שהוגשה בקשה על ידי החייב או הנושים, זאת במנותק מהשאלה כיצד נוצרו החובות.

בהליך פשיטת הרגל בוחן בית המשפט את התנהגות החייב ובודק האם פעל בחוסר תום לב בעת צבירת החובות ובעת הליך פשיטת הרגל. חייב המבקש לקבל צו הפטר מחובותיו נדרש להוכיח כי התנהל בתום לב לאורך כל ההליך. אם קבע בית המשפט כי החייב נהג בחוסר תום לב, או פעל במטרה לנצל לרעה את ההליכים, לא יינתן לו הפטר.

מהו עיקרון תום לב?

עיקרון תום הלב הוא ערך יסוד במשפט, המהווה ביטוי של כלל ההתנהגות האוניברסלי הנדרש בין אדם לחברו, ובין אדם לרשות. עקרון תום הלב, מתאפיין בכך שהוא אינו ניתן להגדרה מדויקת מראש, אלא על פי המקרה הפרטני. תום הלב הוא מושג רחב הכולל בחובו מדרג של התנהגויות, החל מחוסר תום לב קיצוני הנובע ממעשה מכוון, ועד חוסר תום לב שעשוי לנבוע מטעות או חוסר מחשבה מספקת.

הנטל להוכיח את חובת תום הלב מוטלת על החייב. כאשר התקופה הראשונה מתייחסת לצבירת החובות, והתקופה השנייה לאחר הגשת הבקשה לפשיטת רגל. סעיף 18ה' לפקודת פשיטת רגל, מסמיך את בית המשפט להכריז על חייב פושט רגל או לדחות את בקשתו על פי מבחן תום לב.

בתום הדיון בבקשת פשיטת הרגל יחליט בית המשפט על פי חוות דעת של הכונס הרשמי, אם יש להכריז על החייב כפושט רגל, או לדחות את הבקשה, אם שוכנע כי היא הוגשה בחוסר תום לב, במטרה לנצל לרעה את הליך, או כי החייב יכול לפרוע את חובותיו.

מבחן תום לב לאחר צו כינוס

לאחר מתן צו כינוס החייב נדרש להגיש לכונס הנכסים דוחות תקופתיים המפרטים את מצבו הכלכלי. הכוללים בין היתר את מצבו העסקי, פירוט נכסיו, פרטי הנושים, חובותיו, ערובות וכדומה. הסתרת מידע, אי גילוי פרטים, מסירת פרטים שקריים ואי מסירת מסמכים מהווים התנהגות חסרת תום לב מצד החייב.

בית המשפט בוחן האם החייב עמד במטלות על פי צו הכינוס וההחלטות השיפוטיות. מהי מידת שיתוף הפעולה הכללי של החייב עם כונס נכסים, את התייצבותו לחקירה בפני הכונס או בפני המנהל המיוחד, הגשת דוחות והצגת מלוא הנתונים ככל שנדרש על ידו, בצירוף מסמכים המבססים את גרסתו.

יצירת חובות חדשים

בית המשפט בוחן גם את מיצוי כושר השתכרותו של החייב להגדלת הכנסה לצורך פירעון החובות. והעדר יצירת חובות חדשים לאחר מתן צו הכינוס. במקרה שחייב אינו מנצל את מלוא כישוריו ויכולותיו להגדיל את הכנסותיו, התנהלותו יכולה להיחשב כחוסר תום לב.

כמו כן חייב שנמנע באופן שיטתי מלשלם את התשלומים שהושתו עליו בצו הכינוס, ואף לא הגיש בקשה להקטין את התשלום החודשי, מתנהל גם הוא בחוסר תום לב. בית המשפט יכול להחשיב מצבים נוספים והתנהגויות שונות המעידות על חוסר תום לב מצד החייב, ועקב כך עשוי לבטל את צו הכינוס, או לסרב להעניק לו הפטר מחובותיו.