ביטול הסכם לפעילות עסקית עקב שימוש לרעה בהליכי פשיטת הרגל

דרגו את המאמר

אמן בתחום המוזיקה פנה אל בית משפט השלום בתל אביב - יפו והגיש תביעה נגד בעל חנות לכלי נגינה בטענה כי נפל קורבן לתרמית בכך שהתקשר עמו בהסכם לפעילות עסקית זמן קצר לפני שהגיש בקשה להכרזתו כפושט רגל והסתיר ממנו את העובדה שהוצא נגדו צו כינוס נכסים בטרם נטל ממנו כספים בסכומים גדולים.

בעל העסק לא יידע את התובע על צו כינוס נכסים שהוצא נגדו

על פי עובדות התביעה, הנתבע בעל עסק משפחתי בתחום המוזיקה ובעל ידע וניסיון בתחום כלי הנגינה והתופים. מטרת ההסכם בין הצדדים היתה מימון רכישת כלי נגינה מספקים שונים בחו"ל ומכירתם בחנות שהוא מפעיל בארץ. במסגרת ההתקשרות העביר התובע לנתבע כספים רבים לצורך רכישת כלי נגינה, כדי לחלק ביניהם את הרווחים ממכירתם. אולם התובע העביר לידי כספים לאחר שניתן נגד הנתבע צו לכינוס נכסים ומבלי שיידע אותו על כך.

בנוסף התובע טען כי הנתבע נמנע מלהעביר לו את מלוא הרווחים ממכירת הציוד שנרכש מכספו, ובעקבות פניות חוזרות בדרישה לתשלום החוב, הודה הנתבע בכתב בחוב לתובע בסך של 39,560 דולר, אך לא פרע אותו. בהמשך העביר בהעברה בנקאית סך של 21,000 שקלים, ועוד ששה שיקים על סך של 5,000 שקלים כל אחד, לצורך פירעון חלק מהחוב, אולם השיקים חוללו. על כן טען כי סכום החוב הכולל הוא בסך של 263,533 שקלים.

הנתבע טען כי הוא עובד שכיר ולא בעל מניות בחברה

מנגד טען הנתבע כי שימש כאיש קשר בלבד, והשימוש בכספים נעשה על ידי החברה שלא היה בה מעולם בעל מניות, אלא עשתה שימוש בידע שצבר ובמוניטין שלו כדי לעשות רווחים, וכספי התובע לא הועברו באופן ישיר לידיו.

עוד טען כי לא הונה את התובע ולא הסתיר ממנו דבר ולא עשה עושר על חשבונו, וכי אין כל קשר בין העסקה לבין הליכי פשיטת הרגל שבהם היה מצוי. בשלב מסוים נקלעה החברה לקשיים כלכליים והעסקה לא הניבה רווחים, אלא הפסדים, ופרט לשכר זעום הוא לא קיבל מאומה.

הנתבע עשה שימוש לרעה בהליכי פשיטת הרגל

לאחר שמיעת טענות הצדדים, סבר בית המשפט כי ההתקשרות נעשתה ישירות בין התובע לבין הנתבע באופן אישי, והעסקה בוצעה באמצעות החברה שנוהלה על ידי בני משפחתו של הנתבע, זאת בשל היותו מצוי בהליכי פשיטת רגל בתקופה הרלוונטית, כך שהוא לא יכול היה לייסד או לנהל חברה.

בית המשפט השתכנע כי הנתבע ניהל את עסקיו באמצעות בני משפחתו והיה הרוח החיה בחברה, כאשר העסקים התבססו על המוניטין והידע שלו. לפיכך קבע כי הוא עשה שימוש לרעה בהליכי פשיטת הרגל שלא בתום לב, על כן קיבל את התביעה וחייב את הנתבע לשלם לתובע סך של 140,000 שקלים בצירוף ריבית בסך 1.5% בצירוף הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 20,000 שקלים.

ת"א 3939-04-11