האם הנאמן רשאי לממש את זכויותיה של החייבת בנכס?

דרגו את המאמר

הנאמן הגיש בפני בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בקשה למימוש זכויות החייבת בדירת מגורים לצורך פירעון חובותיה לנושים הבלתי מובטחים. מנגד טענה החייבת כי היא בעלת זכות לדיירות מוגנת, על כן לא ניתן למכור את דירתה.

על פי הסכם הגירושין ניתן למכור את הדירה לאחר שהילדה תגיע לגיל 18

בהתאם להסכם גירושין משנת 2003, נקבע כי החייבת, המצויה בהליכי פשיטת רגל, וילדיה הקטינים ימשיכו להתגורר בדירה במרכז הארץ, עד שהבת הקטנה תגיע לגיל 18, ואז הדירה תוצע למכירה, כשהיא נקייה מכל שעבוד או חוב. על פי הרשום במנהל מקרקעי ישראל ובמרשם החברה המשכנת, מחצית הזכויות בנכס רשומות על שם החייבת והמחצית השנייה רשומה על שם הגרוש שלה.

בשנת 2012, לאחר שמלאו לבת הצעירה 18 שנה, הגיש הנאמן בקשה למימוש זכויות החייבת בנכס. בתחילה הגרוש הגיש את התנגדותו, וביקש לאפשר לו למכור את הדירה בשיתוף עם הנאמן, לאחר פינוי החייבת והילדים. ובהמשך ביקש למנות את עורך דינו ואת הנאמן ככונסי נכסים משותפים לצורך מימוש הזכויות בנכס.

החייבת התנגדה לבקשה בטענה כי הגרוש אינו נמנה על נושיה, ובשל שיוכל למכור את זכויותיו בנכס, הוא נדרש להגיש בקשה בבית המשפט לענייני משפחה, לצורך פירוק שיתוף ולפיקוח על הליכי המכירה. ואף הוסיפה כי יש לראות בה דיירת מוגנת בהתאם לחוק הגנת הדייר.

החייבת טענה כי אין באפשרותה לממן דירה חלופית

לחילופין, טענה כי עומדת לה ההגנה הקבועה לפי פקודת פשיטת רגל, מאחר ואין לה נכסים מלבד זכויותיה בדירה, ואין באפשרותה לממן רכישת דירה חלופית. עוד הוסיפה כי מצבה הבריאותי אינו תקין, ונקבע לה בשל כך אבדן כושר עבודה, על כן יש לאשר לה דיור חלופי עד אחרית חייה.

הנאמן טען כי הסמכות לדון במימוש הזכויות בנכס נתונה בידי בית משפט של פשיטת רגל, ואין כל צורך לפנות לערכאה אחרת, בכל הקשור לסוגיית פירוק השיתוף בנכס, מכיוון שמדובר בבני זוג גרושים, שאינם מתגוררים תחת קורת גג אחת.

עוד הוסיף כי במקרה זה אין לחייבת הגנה לפי חוק הגנת הדייר, ובכל אופן היא אינה זכאית להתגורר בנכס עד סוף ימי חייה. לדבריו, היא יכולה לשכור דירה צנועה יותר, ואף רשאית להיעזר כלכלית בילדיה הבגירים, שעדיין מתגוררים עמה.

בית המשפט ציין כי מאחר והחייבת הגישה בקשה להליך פשיטת הרגל מרצונה ומיוזמתה, נכסיה מוקנים לנאמן, לרבות מימוש זכויותיה בהתאם להסכם הגירושין. ובשעה שהבת הצעירה הגיעה לגיל 18, אין מניעה בהתאם להסכם לממש את הנכס.

הנאמן רשאי להתחיל לפעול למימוש הזכויות בנכס

הטענה לגבי זכותה לדיירות מוגנת בנכס נדחתה, מאחר ובני הזוג הסכימו על פירוק שיתוף בנכס לפני למעלה מעשר שנים, במסגרת הסכם הגירושין, והזכות לדיירות מוגנת קמה רק במקרים בהם כונס הנכסים הוא שיוזם את פירוק השיתוף בנכס. ואף בשל היעדר רישום זכויות החייבת בלשכת רישום המקרקעין, היא אינה זכאית לכך על פי חוק הגנת הדייר.

בנסיבות אלה נדחתה טענת החייבת לדיירות מוגנת בנכס, ונקבע כי הנאמן רשאי להגיע להסכמה עם החייבת בנוגע למימוש זכויותיה לצורך פירעון חובותיה לנושים.

פש"ר 2741-07