חדלות פרעון בפשיטת רגל לפי הרפורמה החדשה
דרגו את המאמר |
|
התקבלו 4 דירוגים בציון ממוצע: 5.0 מתוך 5 |
חדלות פירעון היא מצב כלכלי שבו אדם או תאגיד אינם יכולים לפרוע את חובותיהם, והחובות גבוהים משווי כלל הנכסים. מצב זה יכול לבוא לידי ביטוי בשני אופנים: כאשר לחייב יש יותר חובות והתחייבויות מנכסים, או שהחייב אינו יכול לפרוע את חובותיו בטווח קצר. חדלות פרעון כלכלית עשויה להוביל לשינוי המצב המשפטי ולכניסה להליכי פשיטת רגל במקרה שחדל הפירעון הוא אדם.
תהליך פשיטת הרגל מאפשר לחייב שנקלע לקשיים כלכליים ואינו מסוגל לעמוד בתשלום חובותיו לפתוח דף חדש בחייו הכלכליים, באמצעות קבלת הפטר לכלל חובותיו בסיום התהליך. העיקרון בהליך פשיטת רגל נועד לאזן בין שתי מטרות: האחת היא אכיפה משותפת ומהירה של רכושו, כספו ונכסיו של החייב כדי שישלם חלק מחובותיו, והשנייה היא שמיטת יתר החובות בסוף ההליך על ידי מתן צו הפטר.
פשיטת רגל על פי הרפורמה החדשה
בשנת 2013, נכנסה לתוקף הרפורמה החדשה, שמטרתה לאפשר לחייב להשתקם כלכלית תוך ארבע שנים וחצי. הרפורמה מקצרת משמעותית את הליך פשיטת רגל, וכרוכה בשיתוף פעולה מלא מצד החייב וגילוי כל מידע על רכושו למען קבלת הפטר מחובותיו. חייב שחובותיו גבוהים מסך של 17,482 שקלים, רשאי להגיש ביוזמתו בקשה לפשיטת רגל. ההליך נועד לגבש תכנית פרעון חלקי של חובותיו בהתאם ליכולתו הכלכלית וקבלת הפטר ופתיחת דף חדש בסיום ההליך.
בשלב הראשון, על החייב לפנות לכונס נכסים רשמי ולהגיש את בקשתו, לאחר קבלת תגובה מהכונס יש להגיש את בקשה לפשיטת רגל לבית המשפט המחוזי. במסגרת הרפורמה החדשה ברוב המקרים ניתן צו כינוס לבקשת החייבים, והליך פשיטת הרגל מתקדם לשלב הבא, הכולל חקירת יכולת, מימוש נכסים עד לקבלת הפטר.
פשיטת רגל ביוזמת נושה
הנושה רשאי להגיש ביוזמתו בקשת פשיטת רגל נגד חייב בהתקיים תנאים מסוימים: כאשר יש בידו פסק דין או צו נגד חייב לתשלום סכום כסף, או שהוגשו לביצוע ללשכת ההוצאה לפועל שטר חוב או שיק, והוצאתם לפועל של פסק הדין, הצו או השטר לא עוכבה.
הליכים שננקטים על ידי נושה, נפתחים בהגשת בקשה לבית משפט המחוזי. הנושה נדרש להמציא לחייב התראת פשיטת רגל. החייב רשאי להגיש לבית המשפט התנגדות על הסכום הנקוב בהתראה ולהודיע לנושה שהוא חולק על תקפות ההתראה בגלל הסכום השגוי, או למלא אחר הדרישות עד לגובה הסכום שאינו שנוי במחלוקת.
מעשה פשיטת רגל יתקיים אם החייב לא פרע את החוב
בעקבות ההתראה יתקיים מעשה פשיטת רגל, אם החייב לא פרע את החוב הנדרש ולא הגיש התנגדות תוך פרק הזמן הנקוב בהתראה. לאחר קיום מעשה פשיטת הרגל, הנושה רשאי להגיש בקשה נגד החייב לפשיטת רגל.
בהמשך יתקיים דיון שבמסגרתו יחליט בית המשפט האם לתת צו כינוס לנכסי החייב. עם מתן צו כינוס, יוצא בית המשפט צו תשלומים חודשיים, הקובע כי החייב ישלם לנושים תשלום חודשי לטובת פירעון החובות, והחייב יידרש להגיש דוחות לכונס הרשמי או למנהל המיוחד. בנוסף יוטלו על החייב הגבלות שונות, כגון: עיכוב יציאה מהארץ, הגבלות על שימוש בכרטיסי חיוב וחשבון בנק, ועוד.
בית המשפט יקבע מועד לדיון בבקשה לפשיטת הרגל, אשר לרוב יתקיים לאחר ששה חודשים מיום מתן צו כינוס. החייב יעבור חקירת יכולת שתתבצע ביוזמת המנהל המיוחד או הכונס הרשמי. במסגרת הדיון יחליט בית המשפט אם לתת צו פשיטת רגל ולאשר את תכנית הפירעון ולתת לחייב הפטר מותנה, או לדחות את הבקשה ולבטל את ההליך. בנוסף יכול בית המשפט לתת הפטר לאלתר, או לדחות את המועד למתן החלטתו.