תביעת חוב בפשיטת רגל המוגשת באיחור

דרגו את המאמר

התקבלו 1 דירוגים בציון ממוצע: 5.0 מתוך 5

הליכי פשיטת רגל הינם הליכים אשר נועדו לאפשר לחייבים שאינם מסוגלים לפרוע את חובם להגיע להסדר עם נושיהם ולצאת לדרך כלכלית חדשה. מבחינת הנושים, מדובר בהזדמנות לקבל את חובם, או חלק ממנו, וזאת מבלי לרדוף אחרי החייב או לבדוק האם הוא מנסה להתחמק מהם או פועל להברחת נכסים. במהלך פשיטת רגל, נערכת אסיפת נושים במעמד כונס הנכסים הרשמי, החייב ונושיו.

נושים אשר רשאים להגיע לאסיפה זו הינם נושים אשר הגישו תביעות חוב המפרטות את הסכום אשר עומד ביניהם לבין החייב שכנגדו ניתן צו הכינוס. פעמים רבות, תביעות חוב מסתמכות על תיק הוצאה לפועל אשר ניהל הנושה כנגד החייב ובמסגרתו מוצגים מקור החוב ופרטיו.

הנושה חייב להגיש את תביעת החוב כנגד החייב, על כל האסמכתאות והמסמכים הרלבנטיים לה, וזאת בתוך פרק זמן אשר נקבע לכך לפי חוק. על פי סעיף 71(ב) לפקודת פשיטת הרגל, נושה רשאי להגיש תביעת חוב כנגד חייב במשך חצי שנה מהמועד בו ניתן צו כינוס נכסים לחייב.

      קראו עוד בתחום:

• הצעת דיור חלופי לגרושתו של חייב שהוכרז פושט רגל
• תום לב לאחר צו הכינוס בניגוד להעדר תום לב בעת יצירת החובות
• חייב מגיש בקשה לפשיטת רגל למרות יצירת חובות תוך כדי פתיחת עסקים
• חוב מזונות לא מעיד בהכרח על העדר תום לב - בית המשפט נותן צו כינוס לנכסי חייב

נושים רבים אינם מגישים את תביעותיהם במהלך תקופה זו. אי לכך, המחוקק הקנה לנאמן בהליכי פשיטת רגל, או לכונס הנכסים המשמש בתור נאמן, סמכות להאריך על פי שיקול דעתו את המועד להגשת התביעות. הארכה זו של המועד תינתן לנושה במידה והנאמן (או כונס הנכסים בתפקידו כנאמן) מצא שהנושה לא יכול היה להגיש תביעתו במועד אשר נקבע מסיבה מוצדקת.

יודגש כי החלטה זו חייבת להיות מנומקת בטעמים המצדיקים אותה. הלכה פסוקה היא שיש לפרש נימוקים אלו בצמצום. במידה ונושה מבקש את הארכת המועד, ובקשתו נדחית על ידי הנאמן או הכונס, עומדת בפניו האפשרות לפנות לבית המשפט.

אילו נסיבות יביאו להארכת המועד?

הטעמים אשר מהווים שיקולים צודקים להארכת מועד הגשת תביעות חוב נדונו לא אחת בפסיקת בתי המשפט. ההלכה הפסוקה קבעה מספר כללים בעניין זה. הנושה חייב לעמוד בנטל הוכחה כפול הכולל הצבעה על טעם מיוחד אשר בגינו לא עלה בידו להגיש את תביעת החוב במועד, וקשר סיבתי בין עילה זו לבין האיחור בהגשה.

טעם מיוחד זה איננו יכול להיות עילה של רשלנות מצידו של הנושה (לדוגמא, הנושה שכח כי המועד פג או התנהל בנונשנלטיות ובאדישות בנוגע להליך פשיטת הרגל). למעשה, בית המשפט בוחן האם האיחור נבע מתום ליבו של הנושה או מהטעייה מצידו של החייב בדבר יכולת הפירעון שלו ומצבו הפיננסי. במילים אחרות, הנושה צריך לשכנע את בית המשפט כי היה לא היה באפשרותו כלל להגיש את תביעת החוב בפרק הזמן הקבוע בחוק.

הטעיה מצד החייב, מהי?

אחד הטעמים אשר הוכרו בפסיקה ככאלה אשר יכולים להביא להארכת מועד הגשת תביעות החוב הוא הטעיה של החייב בדבר מצבו הפיננסי או יכולתו לפרוע את החוב. לדוגמא, למרות שנפתחו כנגד החייב הליכי פשיטת רגל, החייב ממשיך לנהל משא ומתן עם הנושה בדבר פירעון אפשרי של החוב, וזאת תוך הסתרת העובדה שהוא נמצא בהליכי פשיטת רגל.