תביעת קיזוז בפשיטת רגל, אימתי?

דרגו את המאמר

פעמים רבות, כאשר חברה נכנסת להליכי פירוק, ישנם נושים מסוימים אשר עדיין חייבים לה כספים שונים. עם זאת, חובות אלו יכולים להיות הדדיים. לדוגמא, קריסת חברה בנייה כאשר חלק מהרוכשים עדיין לא קיבלו את המגיע להם מהחברה, אך יתרת התשלום עבור הנכס טרם שולמה.

בניגוד לזכות הקיזוז הכללית, המעוגנת בחוק החוזים, זכות הקיזוז בפקודת פשיטת הרגל מפורשת פעמים רבות בצמצום. זכות זו מוצאת ביטוי בסעיף 74 לפקודת פשיטת הרגל. יש לציין כי סעיף זה חל גם לגבי הליכי הנוגעים לפירוק חברות (מכוח סעיף 353 לפקודת החברות).

      קראו עוד בתחום:

• האם אי המצאת מסמכים לגבי חובות שנוצרו לפני שנים הינה העדר תום לב?
• פיגורים בתשלומים לקופת הכינוס בגין עיכוב משכורת - האם בתום לב?
• לא ניתן לממש נכסים של פושט רגל לשם גביית חוב מזונות בהוצאה לפועל
• הסתלקות מעיזבון לפני מתן צו כינוס לא תימנע הפטר חייב בפשיטת רגל

ראשית, זכות הקיזוז בפשיטת רגל הינה זכות קיזוז ספציפית, בניגוד לקיזוז מכוח חוק החוזים שהינו קיזוז אזרחי. במילים אחרות, קיזוז אזרחי ניתן לעשות ללא עזרתו של בית המשפט, וזאת על ידי שליחת הודעה מצד הנושה לחייב והסכמה מצד החייב לנושה. למעשה, מהותו של הקיזוז האזרחי הינה למנוע דיונים מיותרים בבית המשפט כאשר ניתן לפתור את המחלוקות מחוץ לכתלי הערכאות.

תנאים לקבלת קיזוז בפשיטת רגל

לעומת זאת, כאשר מדובר בפושט רגל (או חברה בפירוק), ישנה משמעות לנכסי החברה גם בראי הנושים האחרים. רוצה לומר, אם נושה מסוים יקזז את מלוא חובו מסכום שהוא מחויב להעביר לחייב, ייתכן וייפגע גובה הדיבידנד לו יזכו הנושים האחרים.

מצד שני, זכות הקיזוז מקבלת משנה תוקף במקרה של פשיטת רגל, שכן לא הגיוני שנושה ישלם לחייב את מלוא חובו, אך יזכה רק לחלק מהחוב ההפוך במסגרת דיבידנד חלקי. על מנת לאזן בין האינטרס של הנושה, לבין האינטרס של הנושים האחרים, קבעה פקודת פשיטת הרגל מספר תנאים לזכות הקיזוז:

- בין הנושה לבין החייב ישנו חוב הדדי, אשראי הדדי או התקיימו עסקים הדדיים.
- החוב לגביו נטען הקיזוז הינו חוב בר תביעה.
- העסקים בין החייב לבין הנושה הינם עסקים אשר יצרו חובות כספיים או יכולים להסתיים בחובות כספיים.
- המועד הקובע לקיום היחסים ההדדיים הוא מועד צו הכינוס.
- הטוען לקיזוז, בשעת מתן האשראי, לא ידע על כך שהחייב פושט רגל או שנעשה מעשה פשיטת רגל.

הרציונאל העומד מאחורי המגבלה האחרונה הוא למנוע מנושים להגיש תביעות קיזוז כאשר הם יודעים שמדובר בפושט רגל, וזאת בהעדר תום לב תוך צבירת יתרון על הנושים האחרים. אי לכך, עסקאות אשר נוצרו בין הנושה לבין החייב לאחר ידיעה בדבר מעשה פשיטת הרגל, או לאחר שניתן לחייב צו כינוס, אינן יכולות להוות עילה לתביעת קיזוז. הוראה זו יפה גם לפירוק חברות כאשר מועד צו הפירוק מקביל למועד צו הכינוס (זאת בניגוד לדין הכללי אשר קובע כי המועד הרלבנטי הוא מועד הגשת בקשת הפירוק).