החלטה בעניין טענת קיזוז נגד עמותה בפירוק
| דרגו את המאמר |
|
קיזוז כספים ששולמו למכללה על חשבון תקצוב
בית המשפט מינה לפי בקשה אשר יזם רשם העמותות, את המבקשת למנהלת מיוחדת. במסגרת בדיקות אשר ערכה האחרונה, היא גילתה כי משרד התמ"ת, באמצעות המכון הממשלתי להכשרה בטכנולוגיה ומדע, כחלק מתמיכתו בפעילות המכללה, היה אמור להעביר לה סכומים שונים.
המנהלת שלחה מכתב ובו דרשה את העברת הכספים. משרד התמ"ת שלח בחזרה מכתב ובו צוין כי על פי חישובים לגמר חשבון, המכללה מצויה כלפיו ביתרת חובה והוא מתכוון לקזז סכום זה מחשבונה השוטף. המנהלת השיבה למשרד התמ"ת כי היא כופרת בזכותו לקזז סכומים אלה והמכללה חולקת על חישוב גמר החשבון.
בית המשפט נדרש להכריע האם מוקנית למשרד התמ"ת הזכות לקזז סכומים אשר שולמו כביכול ביתר למכללה, בשנים אשר קדמו להגשת בקשת הפירוק ומתן צו הפירוק, וזאת בהתחשב בעובדה כי הודעת הקיזוז נמסרה לאחר הגשת בקשת הפירוק.
האם ניתן לקזז את הסכומים מכוח הסכמים הדדיים?
בית המשפט קבע כי אין מניעה לקזז סכומים אשר שולמו ביתר, מהסכום אשר נותר לתשלום, ובמשלוח הודעות הקיזוז למכללה, במועד בו הן נשלחו, לא נפל דופי. ראשית, צוין כי עולה מההסכמים אשר הצדדים כרתו ביניהם, כי ביחד עם החובה אשר הוטלה על משרד התמ"ת לתקצב את המכללה בתנאים מסוימים, הוטלה גם על המכללה גם חובה נגדית.
לפי חובה זו, היה על המכללה להשיב באופן מיידי סכומים עודפים ששולמו לה ביתר. בית המשפט ציין כי מכוח הסכמים אלו עומדת למשרד התמ"ת זכות הקיזוז מהתשלומים העתידיים בגין תשלומים ששולמו ביתר ולא דווח עליהם במועד.
במילים אחרות, ככל שישנם הסכמים הדדיים המטילים התחייבות על המכללה להשיב כל סכום עודף למשרד התמ"ת באופן מיידי, ובתוך כך חובה של משרד התמ"ת לתקצב את המכללה (בתנאים מסוימים), אין מניעה עקרונית להורות על קיזוזם של סכומים אלו – האחד מול השני.
"כאשר מוסד זוכה לתקצוב בתשלומים המבוססים על נתוני עבר, ובדיעבד מתברר כי נתוני האמת שונים ושולמו לו כספים ביתר, וככל שבין המתקצב למתוקצב הוסכמה תניית קיזוז, יהיה המתקצב רשאי לקזז תשלומי היתר מהתשלומים השוטפים", קבעה השופטת, "אין בכך חוסר תום לב".
במילים אחרות, בית המשפט קבע כי הסכום אשר שולם למכללה ביתר יכול להיחשב כתשלום עבורה במסגרת התקצוב בגין חודשים מאוחרים יותר ויקוזז בהתאם מהתשלומים השוטפים העתידיים. מדובר למעשה במעין "עסקה אחת" כאשר הפעולה המשפטית התמשכה והתחלקה לחוליות. דהיינו, אין אנו עוסקים בחובות אשר מקורם בשתי עסקאות נפרדות ושונות. מדובר אפוא בחיובים הדדיים קצובים בגין אותו אקט משפטי מתמשך - אותה עסקה.
האם הודעות הקיזוז נשלחו כדין?
כעת בית המשפט פנה לבחון האם זכות הקיזוז אשר עמדה למשרד התמ"ת הופעלה כדין, אם לאו. לאמור, האם התקיימו תנאים אשר בגינם ניתן לשלול את זכות הקיזוז. בכלל זאת, בית המשפט בחן האם הגוף המתקצב עשה שימוש פסול במידע שהגיע לידיו בנוגע לכוונה להגיש בקשת פירוק, עוד בטרם נשלחו ההודעות בדבר הקיזוז.
בית המשפט קבע כי אין כל פסול בניסיונות של נושה אשר מבקש להציל את כספו, על ידי שליחת הודעות קיזוז לחייב, וזאת כאשר האחרון נקלע לקשיים כלכליים וחרב הפירוק מונחת על צווארו. מדובר אפוא בניסיון של הקדמת תרופה למכה וכחלק ממהלך אשר מטרתו להבטיח את כספי הנושה ככל הניתן.
במקרה דנן, עוד טרם הגשת בקשת הפירוק נמסרו למכללה הודעות הקיזוז נשוא עניינינו. מדובר כאמור בהודעות אשר נשלחו מכוח הסכמים הדדיים והתחייבויות של הצדדים. בית המשפט קבע כי שליחת ההודעות לא נעשתה בחוסר תום לב ולא היה פגם בשליחתן במועד בהן הן נשלחו. זאת ועוד, בית המשפט ציין כי התקיימה סמיכות זמנים בין המועד בו משרד התמ"ת גילה על התשלום ביתר, לבין מועד שליחת ההודעות. לסיכום, נקבע כי משרד התמ"ת שלח את ההודעות ונמנע מלשבת ב"חיבוק ידיים", וזאת על מנת להבטיח את כספו ככל האפשר. אי לכך, טענות הקיזוז דינן להתקבל.
