תביעה קיזוז חוב אשר מוגשת לאחר חתימה על הסדר נושים

דרגו את המאמר

האם תביעת קיזוז יכולה להיות מוגשת לאחר חתימה על הסדר נושים?

להלן דוגמא לדיון בטענת קיזוז העוסקת בחובות הדדיים בין חברת בנייה לבין רוכשים. התובעת הינה חברה קבלנית והנתבעים הינם בני זוג אשר התקשרו עם החברה בחוזה קבלנות לשם הקמת בית מגורים.

לטענת החברה, על אף שהעובדה הסתיימה באיחור קל (שבועיים עד שלושה), וזאת בשל שינויים רבים שדרשו הנתבעים, כאשר ביקשה היא למסור את מפתחות הנכס לנתבעים, נתקלה בהתחמקות משיתוף פעולה, במתכוון ובמטרה להתחמק מתשלום יתרת התמורה.

לטענת הנתבעים, העבודה נמסרה באיחור של עשרה חודשים ובשל כך זכאים הם לפיצויי בסך 100,000 שקלים. בנוסף, הנתבעים טענו לליקויים רבים אשר נתגלו בבית ואשר עלות תיקונם עומדת על כ-76,000 שקלים. למעשה, הנתבעים העלו טענת קיזוז כנגד התובעת כטענת נגד.

התובעת, אשר נכנסה להליכי פירוק חברה וניתן לה צו הקפאת הליכים, טענה כי לא ניתן להגיש כנגדה טענת קיזוז. לטענתה, היות וסעיף 74 לפקודת פשיטת הרגל חל על פירוק חברות מכוח סעיף 353 לפקודת החברות, זכות הקיזוז פוגעת בעיקרון השוויון בין הנושים.

התובעת טענה כי על בית המשפט לפרש את זכות הקיזוז במקרה דנן על דרך הצמצום. כמו כן, לטענת החברה לא התקיימו חמשת התנאים הדרושים בהתאם לסעיף 74 לפקודת פשיטת הרגל.

המועד הקובע

מבחינת פקודת פשיטת הרגל, המועד הקובע הוא יום מתן צו הכינוס. בהתאמה לדיני החברות, מדובר ביום מתן צו הקפאת הליכים. התובעת טענה כי במועד מתן צו הקפאת ההליכים, היו קבלנים וספקים אשר סיפקו לה חומרים שטרם קיבלו את מלוא כספם. על פי הסדר נושים, קבלנים אלו אמורים לקבל 20% מתביעת החוב המקורית. יוצא אם כן כי במידה ותתקבל טענת הקיזוז, יועדפו הנתבעים באופן משמעותי על פני נושים אחרים.

דיני הקיזוז במשפט הישראלי מוסדרים בשתי הוראות עיקריות – סעיף 53 לחוק החוזים ובסעיף 74 לפקודת פשיטת הרגל. על פי חוק החוזים, חיובים כספיים אשר צדדים חבים זה לזה מתוך עסקה אחת, והגיע המועד לקיומם, ניתנים לקיזוז בהודעה של צד אחד למשנהו.

    פשיטת הרגל קובעת מספר תנאים לקיום זכות קיזוז והם:

1. "חוב הדדי", "עסקים הדדיים", או "אשראי הדדי".
2. חוב הקיזוז הינו חוב בר תביעה.
3. מדובר בעסקים אשר ייצרו חיובים כספיים, או להיות עשויים להסתיים לגבי כל אחד מהצדדים בחיובים כספיים.
4. מועד צו הכינוס הוא המועד הקובע לקיום העסקים ההדדיים.
5. בשעת מתן האשראי, הטוען לקיזוז לא ידע על מעשה פשיטת רגל שבוצע על ידי החייב, ושניתן לבסס עליו את צו הכינוס ביום שהוגשה בקשה שעל פיה הוכרז החייב פושט רגל.

הלכה פסוקה היא כי בהליכי שיקום חברות, כאמור בסעיף 350 לפקודת החברות, המחוקק לא קבע מועד קובע בשאלת הקיזוז. על פי פסיקת בית המשפט העליון בעניין כרטיסי אשראי, אין להחיל את סעיף 74 לפקודת פשיטת הרגל על דרך הפרשנות ויש להשאיר שינויים בו לפתחו של המחוקק.

לאמור, הקפאת הליכים אינה חלה על הפעלת זכות קיזוז. זכות הקיזוז הינה זכות טבעית המאפשרת סעד זמני מהיר למקזז והפעלתה אינה תלויה בהליכי בית המשפט. "אין זה צודק, וגם אין זה יעיל, שאדם יחויב לשלם לזולתו חיוב כאשר בין שיניהם יש חיוב מקביל שבו הוא הזכאי", נכתב בפסק הדין.

חוב הקיזוז נטען לפני צו הקפאת ההליכים - טענת הקיזוז עומדת

במקרה דנן, מדובר בחברה אשר נכנסה להקפאת הליכים וההליך הסתיים בהסדר נושים חתום. החוב הנטען של התובעת לנתבעים, ושל הנתבעים לתובעת, התגבש בטרם מועד זה.

כתב ההגנה במסגרתו נטענה טענת הקיזוז הוגש כבר שנה לפני כן. משמע, הרבה לפני כניסת התובעת להקפאת הליכים. יוצא אם כן, כי לנתבעים עומדת זכות קיזוז על פי הדין הכללי עוד קודם להליכי ההקפאה. זכות זו המשיכה אפוא להתקיים גם אחרי כניסת החברה להקפאת הליכים.

כאשר מדובר בחברה שהייתה בהליך הקפאת הליכים שהסתיים בהסדר נושים, המועד הקובע הוא מועד צו הקפאת ההליכים. התובעת הביעה גם היא דעתה בסיכומיה כי המועד הקובע הוא מועד צו הקפאת ההליכים. לפיכך, נקבע כי עילת הקיזוז התגבשה בטרם כניסת החברה להקפאת הליכים, הרי שתנאי זה מתקיים גם לעניין סעיף 74 לפקודת פשיטת הרגל.