פשיטת רגל לאחר מלחמת לבנון השנייה - קריסת עסק

דרגו את המאמר

בקשה לפשיטת רגל בגין קריסת עסק במלחמת לבנון השנייה

בית המשפט המחוזי דחה את בקשתה של חייבת להכריז עליה כפושטת רגל. החייבת טענה כי מדובר בחובות שנצברו בתום לב בגין כישלון עסקי עקב מלחמת לבנון השנייה. עם זאת, בית המשפט סבר אחרת וקיבל את עמדת המנהל המיוחד על כך שמדובר בחובות שנוצרו בחוסר תום לב, תוך ניסיונות להקשות את עבודתם של הגורמים המעורבים, ולהטיל אשמה על אחרים.

החייבת קיבל צו כינוס לנכסיה בהתאם לבקשתה, בגין חובות מוצהרים בסך של כמיליון וחצי שקלים. חובותיה של החייבת, ל-36 נושים שונים, השיתו עליה תשלום חודשי בסך 500 שקלים. עד למועד הכנת חוות דעתו של המנהל המיוחד, הוגשו נגד החייבת 19 תביעות חוב על סך כולל של כמיליון שקלים.

האם מדובר בקריסה עקב מלחמת לבנון השנייה?

החייבת הצהירה, בבקשתה למתן צו כינוס, כי רוב חובותיה נבעו מכתבי ערבות שהיא חתמה לעסק שייסדה. לדבריה, כל חייה עבדה היא כשכירה במחלקת ייצוא חקלאי בחברת עמילות מכס. לטענתה, בשנת 2005, היא הקימה חברה שניהלה מרכול למכירה של ירקות ופירות. לטענתה, למרות שבשנה הראשונה המרכול התנהל "בסדר גמור", והבנקים והספקים נתנו אשראי כנגד שטרי חוב שנחתמו על ידה באופן אישי, הפעילות השתבשה בעקבות מלחמת לבנון השנייה.

במהלך המלחמה, נפל טיל בסמוך וגרם לנזק במרכול ובעקבותיו נסגר העסק למשך מספר ימים לצורך תיקונים. בעבור השיפוץ, מס רכוש פיצה את החי בסך של כ-15,000 ₪. עם זאת, בזמן המלחמה לקוחות לא פקדו את המרכול, ספקים לא סיפקו סחורה מפני החשש להיכנס לעיר חיפה. אי לכך ירד הפדיון היומי באופן דרסטי והעסק קרס. החייבת טענה כי חובותיה נוצרו בתום לב.

המנהל המיוחד טען כי החייבת איננה פועלת בתום לב והציגה היא את המרכול כשלה, מבלי לציין שבן זוגה הסתבך בחובות ולמשפחתו מספר חברות לניהול מרכולים. כמו כן, באסיפת הנושים טענה החייבת כי המרכול נוהל בצוותא עם בן זוגה. לטענת המנהל המיוחד, מדובר אם כן בהתנהלות שלא בתום לב, תוך הסתרת חובותיו של בן הזוג וניהול המרכולות שברשותו.

זאת ועוד, החייבת טענה אמנם כי העסק ניזוק כלכלית בגין מלחמת לבנון השנייה, אך לא השכילה להציג דו"חות כספיים או תדפיסי בנק המציגים זאת. המנהל המיוחד הוסיף שהחייבת פתחה שלושה חשבונות בנק שונים, בשלושה בנקים שונים, זאת על מנת לקחת הלוואות ולשלם חובות. כמו כן, החייבת העידה בבית המשפט כי הבנקים נתנו לה את ההלוואות האמורות בהתאם להבטחותיה כי תנהל עסקיה דרכים, ומבלי לדעת אחד על השני.

האם נוצרו החובות בתום לב?

השאלה העיקרית העומדת בפני בית המשפט בדונו בבקשת חייב להכריזו פושט רגל, היא האם נהג החייב בתום לב בעת יצירת חובותיו, עובר להליכי פשיטת הרגל ובמהלכם. בהעדר תום לב, אין החייב זכאי לחסות בצל המטריה של הפקודה. שאלת תום ליבו של החייב נבחנת בשתי תקופות שונות, האחת לפני הגשת הבקשה, בעת יצירת החובות, והשנייה, לאחר הגשתה, לרבות לאחר מתן צו הכינוס.

בית המשפט קבע כי אמנם החייבת טענה שחובותיה נוצרו בשל כישלון עסקי, אך דומה כי הטענה נטענה בעלמא. החייבת לא גיבתה דבריה במסמכים או פרטים מדויקים אשר ניתן היה לבחון את דבריה.

כמו כן, החובה להמציא מסמכים אלו מוטל "מהמסד ועד הטפחות" על חייבים. זאת ועוד, לא רק שהחייבת לא עמדה בנטל, אלא ניסתה להעביר את מחדליה לכתפם של אחרים ובכך לימדה את בית המשפט כי מדובר בחוסר תום לב.

דוגמא נוספת - החייבת טענה כי דו"חות החברה נוהלו למשעי, אך רואה החשבון אינו מוכן להציג אותם בגין חוב שלא שולם. עם זאת, במכתב אשר כתב רו"ח לחייבת, נאמר כי אין בידו דו"חות כספיים שכן אלה לא נערכו. כמו כן, במכתב רואה החשבון נאמר כי החייבת ובן זוגה חייבים למשרד סכומים לא מבוטלים. כיצד אם כן מדובר בעסקה שלה, אם בעלה נחשב גם הוא בין החייבים, תהו השופטים.

"בנסיבות אלה, בהן הנסתר רב על הנגלה, כשהחייבת אינה משתפת את כונס הנכסים והמנהל המיוחד במתן פרטים מאומתים במסמכים על דרך התנהלותה ביצירת החובות, והמעט שמוסרת מלמד על חוסר תום לב ביצירת החובות, דין הבקשה של החייבת להכריזה פושטת רגל להידחות", קבע בית המשפט.