האם תותר הגשת תביעת חוב בגין העדר השכלה משפטית?

דרגו את המאמר

הגשת תביעת חוב נגד ערב בגין העדר השכלה משפטית, האמנם?

נושה אשר נדחתה תביעת חובו במלואה על ידי הנאמן בהסדר נושים, וזאת בשל איחור בהגשתה, הגיש ערעור על כך לבית המשפט. המחלוקת המשפטית בין הצדדים עסקה בתחולת סעיף 71(ב) לפקודת פשיטת הרגל, כפי שאומץ לדיני הקפאת הליכים ולפרשנות החריגים לרף הקשיח המציב סעיף זה (אל מול נושה שלא הגיש תביעת חוב במועד).

המבקש טען כי נכנס הוא בחריג זה שכן התקיימו בעניינו נסיבות אובייקטיביות בגינן לא יכול היה להגיש את תביעתו במועד. עם זאת, הנושה לא השכיל להוכיח מדוע התקיים פער של חודש וחצי בין המועד בו הוגשה תביעת החוב בפועל, לבין המועד בו החליט רשם ההוצאה לפועל על מתן עיכוב הליכים בתיק שלו עצמו.

המערער לא טען למעשה כל טענה מהותית, אלא גרס כי העדר השכלה משפטית יכול להיות עילה להכנסתו בגדר החריג. "בטעם סובייקטיבי זה אין רבותא", נכתב בפסק הדין, "מה גם כי המבקש ידע גם ידע לפתוח הליכי הוצאה לפועל, והייתה פתוחה בפניו הדרך לקבל יעוץ משפטי מבעוד מועד".

טעות בשיקול הדעת איננה הגנה

הלכה פסוקה היא כי טעות בשיקול הדעת, מצד נושה או בא כוחו, או העדר הבנה במעבר המידע בין הפרקליט ללקוח, אינן סיבןת אובייקטיביןת המצדיקות הארכת המועד. בתי המשפט נוטים להקל בנושים כאשר פער הזמנים הרלבנטי לגבי טענותיהם נשמע הגיוני. עם זאת, לא אלו הנסיבות במקרה דנן.

עסקינן בהקפאת הליכים של חברה, אשר הסתיימו בהסדר נושים, עליו נערכה הצבעה באספות הנושים. זאת ועוד, הקפאת ההליכים של החברה זכתה להד ציבורי רב ופורסמה הרבה מעבר לדרישות נשוא התקנות.

בית המשפט קבע כי הסדר הנושים כבר אושר, וקבלת תביעות חוב אשר הוגשו באיחור עלולה לשנות את אחוז הדיבידנד הצפוי לנושים. השופט קבע כי בכך עלול להיפגע אינטרס ההסתמכות של הנושים כאשר באו לאשר ההסכם. המערער טען כי תביעת חובו נמוכה יחסית ועל כן לא תהיה היא בעלת השפעה רבה על הדיבידנד.

עם זאת, בית המשפט דחה גם טענה זו. בפסק הדין נכתב כי במקרה דנן נדחו תביעות חוב נוספות, וזאת בנסיבות דומות למדי לאלו של המערער. אי לכך, במידה ויינתן למערער מבוקשו, עלולים נושים אלו שתביעותיהם נדחו להשיג על ההחלטה ולקבוע כי מדובר באפליה. בסופו של היום, קיימת סכנה לשינוי הדיבידנד באורח משמעותי.

האם החוב מבוטל?

מהו הדין לגבי חייב אשר לא הגיש תביעת חוב במועד ועל כן נחסמה דרכו להגיש חוב באורח סופי על פי סעיף 71(ב) לפקודת פשיטת הרגל? חסימת תביעת חוב אשר מוגשת באיחור איננה מביאה לביטול החוב אך מקימה היא מחסום קשיח בפני הנושה במסגרת הליכי חדלות פירעון.

במרבית המקרים, משמעות הדבר היא כי הנושה לא יוכל לגבות את חובו. עם זאת, מכאן ועד לביטול החוב מבחינה משפטית ישנו מרחק. ישנם מקרים בהם יכול הנושה לנקוט בפעולה אחרת, או שהתפתחות אחרת תביא לכך שהנושה יפעל נגד החייב.

לדוגמא, במקרים בהם הליכי פשיטת הרגל התבטלו ללא הפטר. דוגמא נוספת היא במקום בו התגלה כי קיים ערב סולבנטי אשר הנושה יכול לפעול כנגדו. במידה והחוב היה מבוטל, ברור כי הנושה לא יכול היה לפעול במצבים אלו.

כיום, הדין קובע כי דיני חדלות פירעון לעניין הגביה אינם חלים על ערב סולבנטי, אלא על את פושט הרגל או הנתבע שנכנס לפירוק או הקפאה. באותו האופן בה טענות הגנה מיוחדות לדיני ערבות עומדות לערב אך אין בהן כדי להועיל לחייב העיקרי.