פשיטת רגל - כיצד תתקבל ההחלטה?

דרגו את המאמר

הסעיף המרכזי במסגרת דיון בבקשת פשיטת רגל הינו סעיף 18ה לפקודת פשיטת הרגל. מדובר בסעיף הנוגע לסוגיית ההכרזה על חייב כפושט רגל. על פי סעיף זה, בית המשפט יחליט האם לקבל את הבקשה או לדחותה. לאחר דיון בבקשת פשיטת הרגל, ובעקבות בחינת חוות דעתו של כונס הנכסים הרשמי, בית המשפט רשאי להחליט אחת מארבעת הדרכים הבאות:

• הכרזה כי החייב הינו פושט רגל.
• דחיית הבקשה וזאת משום ששוכנע כי הבקשה הוגשה בחוסר תום לב או במטרה לנצל את מטריית ההגנה של הליכי פשיטת הרגל. בית המשפט רשאי לדחות את הבקשה גם כאשר הוא סבור שהחייב מסוגל לפרוע חובותיו.
• לקבוע כי לא רק שהחייב יוכרז כפושט רגל, אלא שיינתן לו באופן מיידי הפטר וזאת מחמת העדר טעם בניהול הליכי פשיטת הרגל מבחינת הנושים. החלטה כאמור תתקבל בבית המשפט רק כאשר חלפו לפחות שישה חודשים מאז שניתן צו כינוס לנכסי החייב. כמו כן, מדובר בהפטר אשר חלות עליו הוראות סעיפים 66, 67, 69 ו-226 לפקודת פשיטת הרגל.
• לדחות את מתן ההחלטה בבקשת פשיטת הרגל למועד אחר, וזאת על מנת שהחייב יוכל להסדיר את חובותיו בדרך של פשרה או הסדר לפי פקודת פשיטת הרגל.

תום לב

פעמים רבות עוסקים הדיונים בבקשתו של החייב בתום ליבו. לא אחת, נקבע כי השאלה העיקרית אשר עומדת בפני בית המשפט לפני בקשתו של פלוני לגבי הליכי פשיטת רגל, הינה - האם נהג האחרון בתום לב. תום ליבו של החייב נבחן בהתאם לשתי תקופות - בעת יצירת החובות, ולאחר תחילת ההליכים לאכיפת החובות (לרבות הגשת בקשת פשיטת הרגל).

בנוגע לתקופת צבירת החובות, מדובר במספר שיקולים אשר מנחים את בית המשפט בעניין זה. שיקולים אלה צויינו לא אחת בפסיקה, אך לא מדובר ברשימה סגורה. כל מקרה נבחן לגופו, וייתכן כי חוב מסוים יווצר בתום לב אצל אחד, ובחוסר תום לב אצל אחר. להלן מספר היבטים עיקריים בנוגע לבחינת תום ליבו של חייב ביצירת חובות:
 

• כיצד התנהל החייב מול הנושים? האם נהג כלפיהם באכפתיות או שמא באדישות?
• האם פעולות בלתי חוקיות גרמו להסתבכותו הכלכלית של החייב?
• האם החייב ניסה להבריח את נכסיו ואו להקשות על נושיו להיפרע ממנו?

כאמור, בית המשפט בוחן לא רק את אופן יצירת החובות אלא גם את התנהלותו של החייב במהלך הליכי פשיטת הרגל. לאמור, האם החייב גילה את מלוא נכסיו במסגרת הדו"חות אשר הוגשו על ידו, האם החייב התייצב לחקירות והאם הציג את כל החומר הדרוש וכדומה. כמו כן, בתי המשפט נוטים להחמיר עם חייבים אשר המשיכו לצבור חובות נוספים גם לאחר שנכנסו להליכי פשיטת רגל. לאחר שניתן צו כינוס נכסים לנכסיו של החייב, מוטל על האחרון צו תשלומים חודשי. אי עמידה בצו התשלומים עלולה להיחשב אף היא כהתנהלות חסרת תום לב. דוגמא נוספת לחוסר תום לב בהליכי פשיטת רגל הינה אי ניצול יכולת תעסוקתית.

הפטר מיידי

אופציה נוספת בידיו של בית המשפט הינה להורות על מתן הפטר מיידי לחייב. מתן הפטר מיידי תלוי למעשה בתועלת אשר תצמח לנושים מניהול הליכי פשיטת רגל לאחר הדיון בבקשת פשיטת הרגל. המושג "העדר תועלת לנושים", אשר מופיע בפקודת פשיטת הרגל לעניין זה, זכה לשורה ארוכה של פרשנויות שונות בבית המשפט. במסגרת השיקולים אשר הוזכרו לעניין זה בפסיקת בתי המשפט ניתן למצוא:

• בחינת התנהגותו של החייב בעת יצירת החובות ובמהלך הליכי פשיטת הרגל.
• בחינת עמדתם של כונס הנכסים הרשמי, הנאמן ונושי החייב.
• התועלת הצפויה לנושים מבחינה כלכלית בהמשך ההליכים. במסגרת תועלת זו ניתן משקל גם לנסיבותיו האישיות של החייב (לדוגמא, מצב בריאותי קשה), גילו של החייב, היקף החובות, יכולתו הכלכלית של החייב, שיעור נכסיו וכדומה.

.