הברחת נכסים של ערב לחובות חברה בהעדר תום לב - מעשה פשיטת רגל
| דרגו את המאמר |
|
ערב שהינו בעל חברה הבריח נכסים למרות משא ומתן בקשר לחובות החברה, האם מעשה פשיטת רגל?
מהו תום הלב אשר מוטל על ערב לחובות חברה כאשר מדובר בבעליה של חברה משפחתית הקורסת תחת עול החובות? האם מכירת נכסים פרטיים בשווי של למעלה ממליון וחצי שקלים, במקביל לניהול משא ומתן עם הבנק בנוגע לחובות החברה, מהווה מעשה פשיטת רגל?
המשיב הינו בעלים של חברה והערב לחובותיה. הבנק הגיש לבית המשפט המחוזי בתל אביב בקשה למתן צו כינוס נכסים כנגד המשיב בגין מעשי פשיטת רגל נטענים בדמות העברת נכסים לצד שלישי בתמורה למיליון וחצי שקלים, וזאת במקביל לניהול משא ומתן עם הבנק בדבר חובותיה של החברה.
הבנק טען כי ב-31 לדצמבר הועבר הסכם פשרה למשיב והסכם הפשרה הוחזר ב-10 לינואר, יומיים לאחר מכירת הנכסים הנטענים. הבנק הוסיף כי קיומם של הנכסים הוזכר בהסכם הפשרה אך המשיב ועורך דינו לא ציינו את דבר מכירתם בתשובה שהוחזרה לבנק.
הבדל בין ערב לחייב?
למעשה, השאלה אשר עמדה במרכזו של הדיון בבית המשפט המחוזי הייתה – מהו המועד בו ניתן לראות בערב לחובות חברה כחייב אשר יכולתו למכור נכסים הינה מוגבלת?
בית המשפט המחוזי קבע כי עסקינן בסוגיה אשר דורשת איזון זהיר בין שני שיקולים – מצד אחד עומד הקושי בטשטוש הגבולות בין חייב עיקרי לבין ערב, באורח ההופך את הערב לפושט רגל פוטנציאלי מהרגע שנקלע החייב העיקרי לקשיים. מן העבר השני מדובר בההתמודדות עם חייבים אשר מבריחים נכסים וכספים שונים, קל וחומר כאשר מדובר בערב לחובות חברה בבעלותו.
קראו עוד בתחום:
- תום לב לאחר צו הכינוס בניגוד להעדר תום לב בעת יצירת החובות
- חוב מזונות לא מעיד בהכרח על העדר תום לב - בית המשפט נותן צו כינוס לנכסי חייב
- חייב מגיש בקשה לפשיטת רגל למרות יצירת חובות תוך כדי פתיחת עסקים
- הצעת דיור חלופי לגרושתו של חייב שהוכרז פושט רגל
השופט ורדה אלשיך הציגה בפסק דינה גם את החשש שמא מתן אפשרות לפתיחה בהליכי פשיטת רגל נגד הערב, בטרם הוגשה תביעה כספית כנגד החייב, עלול לעודד נושים לפסוח על שלב התביעה האזרחית ולהתחיל מיד בתחילת הדברים בהגשת בקשת פשיטת רגל.
בפסק הדין נכתב כי במועד הרלבנטי לבקשה לצו כינוס נכסים כנגד הערב, כבר הסתמנה קריסתה של החברה. עם זאת, בשלב זה היה עדיין קשה להתייחס אל המשיב כחייב לכל דבר ועניין. פועל יוצא מכך הוא שלא ניתן היה לשלול את זכותו לבצע עסקאות בנכסיו הפרטיים. כמו כן, במקרה דנן הבנק בחר לנהל עם החברה משא ומתן על דרכי פעולה חלופיות, זאת כאשר היה עליו להשיג פסק דין כספי נגדה שיהווה מקור משפטית לנקיטת הליכים כנגד החברה והערבים לחובותיה.
למעלה מכך, צוין כי הערב לא הסכים מעולם לשעבד את נכסיו האישיים או להוציא כנגדם צו איסור דיספוזיציה. השופטת קבעה כי במידה והבנק היה סבור שנכסיו הפרטיים של הערב משמשים כבטוחות לחובותיו, היה עליו להגיש תביעה כנגד הערב ובמסגרתה לעתור לסעדים זמניים כאמור. לא זו אף זו, הבנק לא הוכיח שעסקת המכר נעשתה תוך הברחת נכסים שכן התקבלה תמורה עבורה שלא הוכחה כחסרת ערך.
ערעור הבנק מתקבל בבית המשפט העליון
הבנק הגיש ערעור לבית המשפט העליון וערערו התקבל. השופט רובינשטיין כתב בפסק דינו כי יש לבטל את החלטת בית משפט קמא וזאת בגין העדר תום לב בפעולותיו של הערב-חייב. אכן, ישנו קושי להבדיל בין חייב לבין ערב כאשר מדובר בפשיטת רגל. עם זאת, במקרים בהם החייב הוא חברה אשר נמצאת בבעלותו של הערב, מדובר אפוא בגבולות מטושטשים ואף מדומים. במקרה דנן נכתב עוד כי הערב חתם על ערבות מלאה לבנק ללא הגבלת סכום לחובות החברה.
מכירתם של הנכסים בעת ניהול המשא ומתן על הסדר עם הבנק הייתה בחוסר תום לב. כמו כן, אי ציון דבר המכירה בהסכם שהושב לבנק כיומיים לאחר עסקת המכר העלה באפם של הבנק ובית המשפט חשד בנוגע לתום ליבו של הערב.
זאת ועוד, המשיב לא חשף מה נעשה בכספי התמורה, ואלה לא נכללו במצבת הנכסים שעמדו לרשות הבנק לפירעון חובות החברה. כל אלה הביאו את בית המשפט העליון לקבוע שמדובר בהתנהלות שלא בתום לב. הליכי פשיטת רגל מכונים לא אחת כ"חסד המחוקק". אי לכך, לא ניתן היה לאפשר את הברחת הנכסים הנטענת כחלק מהליכי פירוק החברה תוך אי הטלת אחריות על חובותיה לערב שהינה הבעלים של העסק.
