תום לב לאחר צו הכינוס בניגוד להעדר תום לב בעת יצירת החובות
דרגו את המאמר |
|

ניהול הליכי פשיטת הרגל בתום לב - האם משמעות להעדר תום לב ביצירת החובות?
הליכי פשיטת הרגל הינם הליכים בעלי מטרה כפולה – לאפשר לנושים לקבל לפחות חלק מהחוב מצד אחד, ומצד שני לאפשר לחייב לפתוח דף חדש מבלי שיהפוך לנטל על החברה ויאלץ להתמודד עם הנושים הרודפים אחריו. אחד המבחנים החשובים ביותר בעת בחינת בקשה להכרזה על חייב כפושט רגל הוא מבחן תום הלב. על פי מבחן זה, בית המשפט בודק האם החייב מתנהל בתום לב, הן ביצירת החובות והן לאחר הפתיחה בהליך פשיטת הרגל.
החייבת טענה כי הסתבכותה הכלכלית נעוצה בעסקת רכישת בית במושב אשר לא צלחה. לטענתה, בעקבות העסקה איבדה היא את הבית שרכשה למרות הליך משפטי ארוך שניהלה בעניין הנכס.
קראו עוד בתחום:
- חייב מגיש בקשה לפשיטת רגל למרות יצירת חובות תוך כדי פתיחת עסקים
- הצעת דיור חלופי לגרושתו של חייב שהוכרז פושט רגל
- חוב מזונות לא מעיד בהכרח על העדר תום לב - בית המשפט נותן צו כינוס לנכסי חייב
- האם תותר הגשת תביעת חוב בגין העדר השכלה משפטית?
החייבת טענה כי מכאן הייתה הסתבכותה הכלכלית רק עניין של זמן. בעקבות הקריסה הכלכלית, טענה החייבת, לא הצליחה היא לעמוד בתשלומי המשכנתא והבנק פעל כל מנת לממש את הנכס בהליכי הוצאה לפועל. כמו כן, החייבת נפרדה מבן זוגה, היא מטפלת בבתה הקטינה לבדה ומצבה הסוציו אקונומי הפך לקשה ביותר.
כונס הנכסים הרשמי: יצירת החובות בהעדר תום לב, לפי פסק דין
כונס הנכסים הרשמי הגיש את חוות דעתו לבית המשפט וטען כי הוא מתנגד להכריז על החייבת כפושטת רגל. כונס הנכסים טען כי התנהלותה של החייבת בעת יצירת החובות הייתה התנהלות בהעדר תום לב. החייבת הפרה את ההתחייבות לרכוש את הבית ולא נהגה ביושר כלפי המוכרים.
הכנ"ר הציג את פסק הדין אשר ניתן בין החייבת לבין המוכרים ובו נכתב כי האחרונה עשתה "כל שביכולתה בכדי להתנער מן ההסכם ואף התגוררה בנכס ללא הסכמתם של המוכרים במשך כתשעה חודשים". הכנ"ר הוסיף כי החייבת איננה עושה די על מנת להתפרנס ומסתפקת בעבודה חלקית עם הכנסה זעומה.
במקרה דנן, כונס הנכסים טען כי החייבת פעלה בהעדר תום לב מובהק בעת יצירת החובות. עם זאת, הוכח כי החייבת ממלאת אחר הוראות בית המשפט, משלמת את התשלום העיתי אשר הוטל עליה ומופיע לכל הדיונים אליהם היא נקראת.
בית המשפט קבע כי יש לקבל את הבקשה ולהכריז על פשיטת רגל של החייבת. ראשית, נראה כי החייבת מנהלת את ההליך בתום לב במהלך התקופה שלאחר מתן צו הכינוס. בפסק הדין נכתב כי עיקר הטענות אשר הוצגו על ידי הכנ"ר התייחסו להתנהלותה של החייבת בעת יצירת החובות. עם זאת, מדובר באירועים אשר התרחשו לפני כעשר שנים וניכר כי חל שינוי מהותי במצבה של המבקשת במהלך תקופה זו.
לדוגמא, המבקשת נפרדה מבן זוגה, חלה נסיגה משמעותית במצבה הסוציו אקונומי, וכעת היא נושאת לבד בטיפול בבתה הקטינה.
"נראה כי המקרה לפנינו נמנה על המקרים שבהם יש לשאוף להשגת מטרות הליך פשיטת הרגל, במסגרתן תושג טובת הנושים בסוף הדרך וכן טובת החייבת וטובת הציבור בכללותו, בייחוד לאור ההתרשמות – בהתחשב בהתנהלות החייבת מאז מתן צו הכינוס, כי החייבת הפנימה את משמעות ההליך ואת הצורך בשיקומה הכלכלי, תוך שתהיה חייבת לפעול לניצול מירבי לכושר השתכרותה, כדי להביא לסילוק מקסימאלי של חובותיה", נכתב בפסק הדין.
עם זאת, בית המשפט קבע כי שלושה חודשים לאחר מתן פסק דינו, יועלה התשלום העיתי בו מחוייבת המערערת ל-800 שקלים בחודש (ולא 250 כפי שנקבע בתחילה). העלאת התשלום העיתי הינה בעלת מטרה אחת – להביא לכך שהחייבת תמצא את פוטנציאל השתכרותה ותפעל על מנת לפרוע את חובותיה לנושים.