מבחן תום הלב בהליך פשיטת רגל, מהו?
דרגו את המאמר |
|
התקבלו 6 דירוגים בציון ממוצע: 5.0 מתוך 5 |
סעיף 18ה לפקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש), התש"ם-1980 מעניק סמכות לבית המשפט להכריז על חייב כפושט רגל או לדחות את בקשתו על פי מבחן תום הלב...
סעיף 18ה לפקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש), התש"ם-1980 מעניק סמכות לבית המשפט להכריז על חייב כפושט רגל או לדחות את בקשתו על פי מבחן תום הלב. הליכי פשיטת הרגל טומנים בחובם שתי תכליות עיקריות. מבחינתם של הנושים, תכלית פשיטת הרגל הינה לכנס את נכסי החייב ולחלק אותם ביניהם בדרך המהירה, היעילה והשווה ביותר. מבחינתו של החייב, תכלית הפקודה הינה לאפשר לו, לאחר שאתרע מזלו והוא אינו מסוגל לשלם את חובותיו, לפתוח דף חדש בחייו על ידי קבלת צו הפטר מן החובות.
קראו עוד בתחום:
- צו הפטר לאישה לאחר מות בעלה החייב
- הסדר חוב שלא הוגשה כנגדו התנגדות במשך חמש שנים - לא יבוטל
- ההתנגדות להסדר החוב הוגשה חמש שנים לאחר חתימתו
- החייב הודיע כי בנו בן ה-15 הוא הבעלים של הבית, האם יוכרז כפושט רגל?
לצד האמור לעיל, המבחן המרכזי שנקבע כתנאי בלעדיו אין היעתרות לבקשת חייב להכריזו כפושט רגל, הוא מבחן תום הלב. בית המשפט יכריז על חייב כפושט רגל רק כאשר האחרון מוכיח שחובותיו נוצרו בתום לב. התשובה לשאלה האם פעל החייב בתום לב, מחייבת בדיקת שתי תקופות שונות - הראשונה, תקופת יצירת החובות והשנייה, לאחר הגשת בקשת פשיטת הרגל. על רקע התכליות הנובעות מן הפקודה, ובהתאם למבחן תום הלב, בית המשפט בוחן האם במקרה הנדון התנהגות החייב עובר להליכי פשיטת הרגל ובמהלכם הצדיקה להעניק לו את הגנת הפקודה ולהכריזו כפושט רגל, אם לאו.
התייחסות החייב לכספי הנושים
חשוב לזכור כי הליכי פשיטת רגל נועדו על מנת לאפשר כינוס נכסים של החייב וחלוקת רכושו בין הנושים. החלוקה בין הנושים צריכה להיות בדרך היעילה והשווה ביותר, וזאת בהתאם לסדר הקדימויות הקבוע לכך בחוק. כמו כן, הליכים אלה נועדו כמובן גם לסייע לחייב עצמו. חייב הנכנס בגדרי פקודת פשיטת הרגל יוכל בסופו של היום לזכות בהפטר מחובותיו. כך, אדם שאיתרע מזלו ונקלע לקשיים פיננסיים אדירים, יכול עדיין למצוא לעצמו קרש הצלה ממצבו.
היות ומדובר באינטרסים "עדינים", פקודת פשיטת הרגל דורשת תום לב מוגבר מחייבים הנכנסים בגדרה. דהיינו, על מנת לבחון אם פלוני זכאי לקבל את מטריית ההגנה של פקודת פשיטת הרגל, שומה על בית מהשפט לבחון האם התנהגותו של האחרון (עובר להליכים ובמהלכם) הייתה תמת לב. לדוגמא, חייב צריך להוכיח כי הוא "הסתבך" בחובות בתום לב ונטל ההוכחה בעניין זה רובץ לפתחו. משמע, בית המשפט בוחן האם בעת צבירת החובות החייב לא נהג כלפי הנושים באדישות, האם הוא קיבל החלטות מושכלות, הוא הוא ביצע מעשים בלתי חוקיים בעת צבירת החובות, האם הוא התייחס בחוסר אכפתיות לכספי הנושים וכדומה. מיותר לציין כי הברחת נכסים או מרמה מעידים בדרך כלל על חוסר תום לב.
עילות לדחיית הבקשה
בעת בדיקת הנסיבות שהביאו להסתבכותו הכלכלית של החייב, בית המשפט שוקל, בין היתר, את אופן יצירתם של החובות והאם החייב נהג בתום לב כלפי נושיו. במקרים בהם יתברר בבית המשפט כי החייב נהג בחוסר אכפתיות תוך סיכון כספי הנושים; ו/או החובות נוצרו בדרכי רמייה, תידחה בקשתו להכיר בו כפושט רגל. כמו כן, במידה ויוכח כי החייב נהג מתוך כוונה לברוח מנושיו על ידי הסתרת נכסיו, הברחתם והצגת מצגי שווא בפני הנושים, דין בקשתו יהיה לדחייה.
עילות נוספות לדחיית בקשה להכרזה על פשיטת רגל – פעילות החייב נגועה באי חוקיות, חובותיו היו תוצאה של פעולות לא חוקיות, החייב נמנע מלפעול פעולות מינימאליות למנוע את התדרדרותו הכלכלית וכו’.