האם החייב בפשיטת רגל זכאי למתן הפטר למרות שלא מכר את דירתו?

דרגו את המאמר

בשנת 2004 ניתן צו כינוס לנכסי החייב על פי בקשתו, והושת עליו תשלום חודשי בסך 600 שקלים, ובהמשך הועלה צו התשלומים ל 900 שקלים בחודש. לאחר מספר חודשים הוכרז החייב כפושט רגל, בעקבות חוב ל - 12 נושים וחובות בסך של 554,000 שקלים.

עשר שנים מאוחר יותר, החייב, יליד 1966, הגיש בפני בית המשפט המחוזי בבאר שבע בקשה למתן צו הפטר, זאת לאחר שאושרו שש תביעות חוב בסך של 450,000 שקלים, ובקופת פשיטת רגל הצטבר סך של 75,900 שקלים.

החייב ציין כי התיק מתנהל במשך עשר שנים, ויש להתחשב בזמן הרב שעבר מאז שהחל בהליכי פשיטת רגל. עוד ביקש לאפשר לו ולבני משפחתו לפתוח דף חדש בחייהם, באמצעות מתן צו הפטר.

הנושה יסכים למתן צו הפטר רק אם החייב ישלם את מלוא חובותיו

מנגד התנגד הנושה לבקשת ההפטר, בטענה כי הבקשה הקדימה את זמנה. לדבריו, עדיין לא כונסו ומומשו כל הנכסים, כולל דירת המגורים של החייב, ובעלות של סימני מסחר לעסק בתחום המזון שנוסד בשנת 1958, ונמצא בבעלות החייב ואחיו. לטענתו, תמורתם לא הועברה אל קופת פשיטת הרגל לצורך חלוקה בין בנושים.

בנוסף הציע הנושה לתת הלוואת משכנתא לחייב על דירת המגורים שלו, שתאפשר לו לשלם 100% מחובותיו. ואף הדגיש כי רק אם החייב ישלם את מלוא חובותיו, הוא יסכים למתן צו הפטר.

על הדירה רובצת משכנתא בסך של 100,000 שקלים

במסגרת הדיון שנערך בחודש פברואר 2014, הציע החייב להפקיד בקופת פשיטת הרגל סך של 60,000 שקלים. עוד ציין כי הוא אינו עובד, ואשתו עובדת ומשתכרת 5,500 שקלים בחודש. לו ולאשתו יש דירת מגורים בבאר שבע, בה הם מתגוררים יחד עם שלושת ילדיהם, ביניהם ילדה קטינה כבת 15. כאשר הדירה הוערכה בסך 1,045,000 שקלים, אולם רובצת עליה משכנתא בסך של 100,000 שקלים.

כונס הנכסים הרשמי טען כי הוא לא יתנגד למתן ההפטר, אם החייב יפקיד בקופת הנושים סך של 200,000 שקלים. עוד ציין הכונס, כי לא ניתן לחייב את החייב ואשתו לקחת הלוואה מהנושה.

בית המשפט קבע כי אין להורות על מכירת דירת החייב, מאחר ורובצת עליה משכנתא, והחייב ובני משפחתו מתגוררים בה. וגם אם הדירה תמומש, הנושים יזכו לקבל ממכירתה סך של כ-425,000 שקלים, לאחר פירוק השיתוף עם אשתו של החייב.

עוד נקבע כי מאחר ומדובר בחייב המצוי בהליכי פשיטת רגל, למעלה מעשר שנים, אין מקום להתנות את מתן ההפטר, בחיוב החייב ליטול ההלוואה המוצעת על ידי הנושה, מכיוון שההלוואה לא תפטור את החייב מחובותיו, אלא תותיר אותו תחת עול החיוב, בפרק זמן נוסף שאינו סביר.

החייב יקבל הפטר אם יפקיד תוך שנתיים 200,000 שקלים

בנוסף נפסק כי לא היה מקום לרישום סימני המסחר של על שם הנושה, מאחר והנושה אינו הבעלים החוקי של הסימנים, ועמד החשש להטעיית הציבור באשר לזהות בעליהם החוקיים של העסק.

בסופו של דבר, קבע בית המשפט על פי המלצת כונס הנכסים, כי אם יפקיד החייב בתוך שנתיים סך של 200,000 שקלים בקופת פשיטת הרגל, הוא יהיה זכאי למתן צו הפטר.

פש"ר 5174-04