פושט רגל ביקש לקבל הפטר מחוב המזונות בשל גילו המבוגר
דרגו את המאמר |
|
בתחילת שנת 2013 הגיש החייב בקשה לבית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו, למתן הפטר, בגין חוב מזונות לגרושתו ובתו.
החייב, יליד 1938 כיום בן 76, הגיש בשנת 2001 בקשה להכרזה על פשיטת רגל ולמתן צו כינוס. במסגרת הבקשה לצו כינוס, הצהיר החייב רק על חוב המזונות ולאחר כשנה הוכרז כפושט רגל.
החייב ואשתו נישאו בשנת 1968, ולאחר כשנה נולדה בתם היחידה, שכיום היא בת 45. בני הזוג חיים בנפרד למעלה מ - 40 שנה והם התגרשו בבית הדין הרבני בשנת 1995.
החייב ירד מהארץ ולא שילם את דמי המזונות
לאחר שהחייב, שהינו מורה לספרות ולתנ"ך, לא מצא עבודה בארץ, הוא טס לאוסטרליה ושהה שם קרוב לעשרים שנה. טרם עזב את ישראל הוא חויב בתשלום מזונות לבתו ונדרש לשאת בהוצאות הבית. בהמשך הצדדים הגיעו לפשרה והוא היה פטור מהשתתפות בהוצאות הבית ונדרש לשאת בדמי המזונות לבתו בלבד.
החייב לא עמד בתשלומים וגרושתו ובתו נקטו כנגדו הליכי הוצאה לפועל לגביית המזונות, במסגרתם נמכרו דירתו בתל אביב ומחצית מדירת המגורים המשותפת בחולון, וגם נגבו סכומי תמלוגים שהגיעו לחייב מאקו"ם. עם זאת חוב המזונות המשיך לתפוח.
בשנת 1993 החייב חזר ארצה ובין הצדדים התנהלו הליכים משפטיים ממושכים בשלל ערכאות ובשלב מסוים הוא פנה להליכי פשיטת רגל, חרף התנגדותן של אשתו ובתו.
הגרושה והבת התנגדו לביצוע הליכי פשיטת הרגל
בהחלטה שהתקבלה להכרזתו כפושט רגל בשנת 2002, קבע בית המשפט כי לחייב אין נכסים הניתנים למימוש, מלבד משכורתו הדלה, הכוללת רבע משרה מעבודתו כמרצה במכללה. וכן, מצבו הבריאותי קשה ולא קיימת סבירות להתעשרות פתאומית, על כן אין לשלול את זכותו להיות מוכרז פושט רגל, חרף חוב המזונות, מאחר ובתו הינה אשה בוגרת ועצמאית.
בהמשך החייב קיבל פיצויי פיטורין מהמכללה, הוא העביר את כספי הפיצויים לקופת הכינוס ובוטל צו הכינוס. בראשית שנת 2007 הגיש החייב את בקשתו הראשונה למתן צו הפטר. העניין הועבר לבית המשפט לענייני משפחה שדחה את הבקשה והורה על פריסת חוב המזונות, שהגיע כבר לשני מליון וחצי שקל לתשלומים חודשיים קטנים והוא נותר במעמד של פושט רגל.
החייב עני וזקן ואינו יכול להועיל לנושותיו
בבקשתו הנוכחית סיפר החייב כי הוא חי מתמלוגי אקו"ם ומקצבת זקנה. הוא מקבל מביטוח לאומי סכום חודשי של 2,444 שקל, ומשלם דמי שכירות של 1,500 שקל. לדבריו הוא חי חיי דלות ועוני מאז 1993, ומצבן הכלכלי של גרושתו ובתו הוא טוב. הבת היא משפטנית המפרנסת את עצמה וגרושתו מקבלת פנסיה קבועה ומתגוררת בדירתם המשותפת לאחר שרכשה את חלקו.
בסופו של דבר השתכנע בית המשפט כי יש לאפשר לחייב לפתוח דף חדש לחיות את השנים שנותרו לו כאשר חוב המזונות מאחוריו. וקבע כי יש לפטור אותו מחובותיו בשל גילו המבוגר והכנסותיו הדלות, על כן הורה על מתן הפטר חלוט, לרבות מחוב המזונות.
פש"ר 1253/06