חוב לביטוח לאומי שנוצר לפני צו כינוס ונתבע אחריו - האם חוב בר תביעה?

דרגו את המאמר

התקבלו 1 דירוגים בציון ממוצע: 1.0 מתוך 5

חוב בגין תשלום גמלה בטעות – חוב בר תביעה

האם צו הפטר אשר ניתן לפושט רגל חל על חוב של התובע למוסד לביטוח לאומי כאשר מדובר בחוב שנוצר בתום לב, בגין קבלת קצבת ילדים שלא כדין למשך שלוש שנים? סוגיה זו הונחה לפתחו של בית הדין האזורי לעבודה בחיפה.

התובעת הינה אם ל-5 ילדים אשר בזמן הרלבנטיים היו ארבעה מהם קטינים. בשנת 2000 פתחה התובעת בהליכי פשיטת רגל וביולי אותה השנה ניתן צו כינוס לנכסי התובעת. שלוש שנים לאחר מכן קיבלה התובעת הפטר לחובותיה. בנובמבר 2006, שלוש שנים לאחר ההפטר, הגישה התובעת תביעה לבית הדין לעבודה כנגד המוסד לביטוח לאומי.

      קראו עוד בתחום:

• התחשבות בגילו של חייב בעת הכרזה על פשיטת רגל
• העברת נכס ללא תמורה בהסכם גירושין - חייב בפשיטת רגל
• האם שימוש בפנקס שיקים על ידי קרוב משפחה הוא יצירת חובות בהעדר תום לב?

הביטוח הלאומי טען כי שניים מחמשת ילדיה של התובעת יצאו מהארץ בשנת 1995 ובעקבות יציאתם לתקופה העולה על חצי שנה, נוצר מצב לפיו קיבלה התובעת קצבת ילדים שלא כדין. לטענת הנתבע, בשנת 2004 הופסקה קצבת הילדים באופן רטרואקטיבי למשך שלוש שנים. בעקבות הפסקה זו, נוצר לתובעת חוב בסך של כ-33,600 שקלים. הביטוח הלאומי טען כי נשלחה הודעת חוב לתובעת והחל מפברואר 2004 החל הנתבע לקזז מחצית מקצבת הילדים של התובעת.

התובעת טענה כי מדובר בחוב אשר נוצר בין השנים 1996-1999, ולא בחוב משנת 2004. לדבריה, עילת החוב נוצרה לפני מתן צו ההפטר או צו הכינוס. אי לכך, החוב נכלל בחובות אשר צו ההפטר חל עליהם.

המסגרת המשפטית - האם חוב בר תביעה?

סעיף 1 לפקודת פשיטת הרגל קובע כי חוב בר תביעה הינו חוב או חבות אשר ניתן לפי פקודת פשיטת הרגל. סעיף 69 לפקודה קובע כי צו הפטר פוטר את פושט הרגל מכל חובותיו ברי התביעה מלבד מספר חריגים (כגון מזונות, חובות שנוצרו במרמה ועוד).

סעיף 315 לחוק הביטוח הלאומי קובע כי במידה והמוסד לביטוח לאומי שילם בטעות או שלא כדין גמלת כסף, רשאי הוא לנכות את הסכומים ששילם מכל תשלום שיגיע ממנו. כמו כן, המל"ל רשאי לתבוע את החזרת הסכום ששילם גם אם מקבל התשלום נהג בתום לב.

הלכה פסוקה היא כי ביחסים שבין המוסד לביטוח לאומי, לבין מבוטחיו, ישנה חובת גילוי מלוא המידה וחובת תום הלב. לאמור, מבוטח חייב למסור לביטוח הלאומי את מלוא הפרטים הנוגעים לעניינו. הדרישה להחזר כספים לפי החוק אינה מותנית בקיומו של חוסר תום לב מצד המבוטח.

בית הדין לעבודה - יש לפטור את התובעת מהחוב

במקרה דנן, המוסד לביטוח לאומי טען כי רשאי הוא לגבות את הסכומים אשר שולמו לתובעת ביתר, וזאת משום שלא מדובר בחוב בר תביעה על פי הגדרת חוב זה בפקודת פשיטת הרגל. עם זאת, טענתו של המל"ל נדחתה בבית המשפט.
 

"קבלת עמדתו של המוסד לביטוח לאומי עלולה להביא לפגיעה בעקרונות היסוד העומדים בבסיס הרציונאל של הליכי פשיטת הרגל", נכתב בפסק הדין, "מדובר בסכנה ממשית לעקרון השוויון בין הנושים". נפסק כי החוב אשר נוצר כלפי התובעת במקרה דנן היה חוב בר תביעה. חוב זה נולד והתגבש בתקופה ששולמה לתובעת בטעות קצבת ילדים, עת ששלושה מילדיה היו בחו"ל.

• תום לב בהענקת נכס על ידי חייב פושט רגל, האמנם?
• דמי הודעה מוקדמת בתור חוב בדין קדימה ולא הוצאות הקפאה
• האם ניתן לצרף חוב לעובדים במסגרת איחוד תיקים?
• פשיטת רגל לאחר מלחמת לבנון השנייה - קריסת עסק

סעיף 71(ב) לפקודת פשיטת רגל קובע כי המועד להגשת תביעת חוב הוא 6 חודשים לאחר צו הכינוס. אך ורק מטעמים מיוחדים שיירשמו, יוכל הנאמן להאריך את התקופה להגשת תביעת חוב (לנושה שלא יכול היה להגישה במועד שנקבע).

במסגרת הליכי הפש"ר, היה על התובעת למלא דו"ח על מצב עסקיה, במסגרתו היא פירטה את כל הנושים. יודגש כי אין מדובר כאן בחייבת/תובעת שלא פירטה בדו"ח מצב עסקיה את המוסד לביטוח לאומי כנושה מתוך כוונה לרמותו.

כמו כן, התובעת לא הסתירה את חובה במזיד. שכן המוסד לביטוח לאומי בעצמו עלה על הטעות רק 8 שנים לאחר התשלום עצמו, וזאת לאחר שכבר ניתן לתובעת צו הפטר. אשר על כן, בית הדין לעבודה קבע כי התביעה מתקבלת. צו ההפטר שניתן לתובעת פוטר אותה מלשלם למוסד לביטוח לאומי חוב בגין קצבת הילדים שקיבלה בטעות ולא כדין.