הסתלקות מעיזבון לפני מתן צו כינוס לא תימנע הפטר חייב בפשיטת רגל

דרגו את המאמר

הסתלקות מעיזבון לפני מתן צו כינוס – האם חוסר תום לב?

האם יש משמעות לכך שכאשר החל החייב להיכנס לחובות, שמונה שנים לפני הגשת בקשה לפשיטת רגל, הסתלק הוא מעיזבון אביו? סוגיה זו הונחה לפתחו של בית המשפט בנוגע לבקשת חייב למתן צו הפטר.

בפברואר 2002 ניתן לחייב, אשר ניהל חברה עד להפסקת פעילותה, צו לכינוס נכסיו בגין חובות מוצהרים בסך של כ-3.7 מיליון שקלים. כמו כן, לחייב נפסק תשלום חודשי בסך 750 שקלים. שישה ימים לאחר מכן הגיש ב"כ כונס הנכסים הרשמי את חוות דעתו ובה המליץ לדחות את בקשת החייב להכרזתו פושט רגל. לטענת הכנ"ר, החייב לא המציא דו"חות מבוקרים של חברות שניהל והתנהל באדישות ואי התגוננות בתביעות אשר הוגשו ליצירת החובות.

      קראו עוד בתחום:

• התחשבות בגילו של חייב בעת הכרזה על פשיטת רגל
• האם שימוש בפנקס שיקים על ידי קרוב משפחה הוא יצירת חובות בהעדר תום לב?
• העברת נכס ללא תמורה בהסכם גירושין - חייב בפשיטת רגל
• תום לב בהענקת נכס על ידי חייב פושט רגל, האמנם?

הכנ"ר הפנה לכך שהחייב חתם על ערבות כאשר היה שקוע בחובות ופיגר בביצוע התשלומים החודשיים לקופת הפירוק.
בקשתו של החייב נדחתה והאחרון הגיש ערעור לבית המשפט המחוזי. הערעור התקבל והחייב חזר לחסות בצל הפקודה. כמו כן, מונה נאמן לנכסי החייב.

שמונה שנים לאחר מתן צו הכינוס, הגיש החייב בקשה למתן הפטר. במסגרת הבקשה ציין החייב כי הינו בעל הסמכה כמנהל ומפקח עבודה בענף הבנייה. לדבריו, הוא שימש כמנהל חברת בניה קבלנית שהקים אשר נקלעה לקשיים כלכליים. החייב טען כי מקור החובות הינם בחברה ולאחר קריסתה הוא היה מובטל במשך כארבע שנים.

לדבריו, כעת הוא עובד בשכר של 4,700 שקלים לחודש ומתגורר בדירה של אימו עם ילדיו הקטינים ואשתו. החייב הציע לשלם לנושים השלמה בקופת פשיטת הרגל עד 90,000 שקלים שהם 34% ברוטו מהחוב. החייב הוסיף כי אחד הנושים הינו חברה אשר איננה פעילה.לדבריו, הפחתת החוב לחברה זו מגדיל באופן ניכר את שיעור הדיבידנד שהוצע על ידו.
 

הנאמן הגיש את תגובתו לבקשת ההפטר וטען כי אין מקום להפטיר את החייב מחובותיו ברי התביעה. לטענת הנאמן, החייב נמנע מלהציג בפניו מסמכים הנוגעים לעיזבונו של אביו (ממנו הסתלק בשנת 1994) ואין הוא נותן אמון בדיווח הכנסותיו. כונס הנכסים הרשמי תמך בהמלצת הנאמן ובמסגרת תשובות גולל את הסתבכותו של החייב בחובות המדוברים. שני נושים נוספים הגישו התנגדות למתן הפטר לחייב.

המסגרת המשפטית

הליכי פשיטת רגל נועדו לאפשר כינוס נכסי חייב וחלוקתם בדרך יעילה בין הנושים. כמו כן, מטרת הפקודה הינה להעניק לחייב אפשרות אמיתית לפתוח דף חדש ולהרים עצמו מבחינה כלכלית.

סעיף 62 לפקודת פשיטת הרגל העוסק במתן צו הפטר לחייב קובע כי בית המשפט רשאי לשמוע בדונו בבקשה את הכנ"ר, הנאמן והנושים. כמו כן, בית המשפט יכול להפנות שאלות לחייב ולדרוש ממנו להציג מסמכים רלבנטיים. במסגרת שיקוליו של בית המשפט ניתן למנות את התסקיר בעניינו של החייב מטעם הכונס (בדבר התנהגות החייב לפני ובמהלך פשיטת הרגל) וחוות דעתו של הנאמן.

• דמי הודעה מוקדמת בתור חוב בדין קדימה ולא הוצאות הקפאה
• פשיטת רגל לאחר מלחמת לבנון השנייה - קריסת עסק
• בית המשפט החזיר החלטה לנאמן - לא נימק כיאות את דחיית תביעת החוב

בית המשפט רשאי לתת לחייב צו הפטר, להתלות הפטר או להתנות הפטר בתנאים שיש לקיימם לפני קבלתו או לאחריו (לרבות תנאים בנוגע לתשלומים אשר על החייב לשלם בתקופה של לא יותר מארבע שנים ממתן ההפטר, או תקופה ארוכה יותר בהתאם לחריגים).

הלכה פסוקה היא כי בית המשפט, בבואו לאשר או לדחות בקשת הפטר, בוחן את מכלול של שיקולים אשר פורטו להלן. בין היתר נשקלת החשיבות שבמתן הפטר לחייב, היקף החובות, תום ליבו של החייב בכל שלבי הליכי פשיטת הרגל, ופוטנציאל הפירעון העתידי של החייב. כמו כן, השופטים מייחסים חשיבות גם לעמדת הנושים.

הנאמן והכונס מתנגדים להפטר בשל ההסתלקות מהעיזבון

במקרה דנן, גם הנאמן וגם הכנ"ר המליצו שלא להעניק הפטר לחייב. עם זאת, הנאמן והכנ"ר הותירו את ההחלטה כאמור לשיקולו של בית המשפט. הנאמן והכנ"ר טענו כי ניתן לראות התנהלות בחוסר תום לב כאשר החייב הסתלק מירושת אביו בשנת 1994.

עם זאת, הסתלקות זו הייתה ידועה כבר מראשית הליכי פשיטת הרגל. כמו כן, לא הנאמן ולא הכנ"ר הגישו כל בקשה לבטל את ההסתלקות במהלך הדיונים השונים. קשה היה לקבוע כי מדובר בחוסר תום לב כאשר ההסתלקות הייתה כשמונה שנים לפני מתן צו הכינוס. באותה התקופה, חובותיו של החייב לא היו כה גדולים.

"הימנעותו של הכנ"ר ו/או הנאמן במשך כל שנות ההליך מלהגיש בקשה לביטול ההענקה, שביצע החייב בשנת 1994 בעת הסתלקותו מעיזבונו של אביו, עומדת לחובת הנושים והנאמן, ולא ניתן אלא להסיק מהתנהלותם שגם הם לא סברו כי טענתם תצלח", נכתב בפסק הדין.

הנאמן טען כי החייב לא המציא עבורו מסמכים רלבנטיים. עם זאת, במרוצת השנים לא פנה הנאמן פעם אחת לבית המשפט בבקשה כי יורה לחייב לחשוף פרטים בפניו. ניתן היה להסיק כי טענות הנאמן בדבר המסמכים הנ"ל איננה אלא טענות בעלמא.

לנוכח כל המקובץ, ולאחר ששקל את מלוא הטענות שהונחו בפניו (וביניהן משך הזמן בו היה החייב מצוי בפשיטת רגל – למעלה משמונה שנים), קבע השופט כי לתת לחייב הפטר מותנה בכפוף לתנאים מסוימים (תשלום חד פעמים לקופת פשיטת הרגל והתחייבות שהכספים יאפשרו תשלום דיבידנד לנושים של 50% ומעלה).