האם עולה חדש יוכרז כפושט רגל לאחר שהסתבך בחובות בגין חתימה על ערבויות?
| דרגו את המאמר |
|
עולה חדש אשר הסתבך בחובות לאחר חתימת על ערבויות יוכרז כפושט רגל
עולה חדש מברית המועצות לשעבר חתם למספר אנשים שונים על ערבויות. חתימות אלו נעשו כאשר המבקש היה חדש בארץ ולא מעורה יתר על המידה בתנאי המשק הישראלי ובחיי המסחר המקומיים. מספר שנים לאחר מכן, כאשר הנושים ביקשו להיפרע מהחייבים, מצא עצמו העולה החדש נתון בחובות כבדים. בעקבות כך, פנה העולה לבית המשפט וביקש כי יוכרז כפושט רגל. כונס הנכסים הרשמי התנגד לבקשה זו.
המבקש טען כי הוא גדל והתחנך בברית המועצות הקומוניסטית. לדבריו, מדובר בשיטה כלכלית-חברתית מוגדרת כאשר המדינה מחזיקה בכלל הנכסים ומושגים כגון משכנתאות או ערבויות לא היו קיימים בה. לדבריו, המונח "ערבות" היה עבורו מונח "הזוי", לא פחות.
כיצד ייתכן שאדם יהיה חייב כסף לאדם אחר מבלי שהוא קיבל כסף מהנושה, תהה העולה. בכתב הבקשה נטען עוד כי אין להשוות את הידיעה בנוגע לפרשנות המונח ערבות אשר ניתנת על ידי מי שגדל במדינה מערבית ליברלית, לבין הפירוש שניתן למילה זו על ידי מי שחונך וגדל תחת כנפי הקומוניזם.
קראו עוד בתחום:
- תעודה לאחר פשיטת רגל - סעיף 66 לפקודת פשיטת הרגל, פרשנות
- ביטול הענקה פשיטת רגל - הענקת נכסים לפני פשיטת רגל
- תביעת חוב בפשיטת רגל המוגשת באיחור
- תביעת קיזוז בפשיטת רגל, אימתי?
יתרה מכך, העולה הוסיף כי הוא חתם על המסמכים המדוברים בטרם השפה העברית הייתה שגורה בפיו. המסמכים מעולם לא זכו לתרגום מתאים לשפה הרוסית ונציגי הבנק אף לא טרחו להסביר לו את משמעותם. המבקש הוסיף עוד כי הוא לא ידע שביום מן הימים ייתכן והוא יצטרך לשאת בתשלומים בגין חתימותיו.
טענה נוספת אשר השמיע המבקש הייתה חלוף הזמן בין החתימה על הערבויות לבין פניית הנושים. לטענתו, משך הזמן הרב אשר חלף בין לבין, חייב לעמוד לזכותו, וזאת משום שקצרה ידו מלהניח את כלל המסמכים הרלבנטיים בפני בית המשפט. לסיכום, העולה החדש טען כי לא מדובר בחוסר תום לב אשר מצדיק את דחיית בקשתו להיות מוכרז בתור פושט רגל.
בית המשפט קובע - מדובר בתום לב
כונס הנכסים הרשמי טען כי דין דבריו של המבקש להידחות. המשיב סבר כי התנהגותו של העולה במקרה זה עלתה במקרה הרע כדי זלזול וחוסר אכפתיות, ובמקרה הטוב כעצימת עיניים. לדבריו, אין לקבל את טענתו של העולה לכך שמדובר בטעות, וזאת משום ש"הטעות" חזרה על עצמה למעלה מפעם אחת.
בית המשפט קיבל את טענות המבקש וקבע כי חתימותיו על הערבויות נעשו בעקבות בקשות בזמן שהוא היה עולה חדש בישראל ולא ידעה על התרבות המסחרית במדינה. אכן, נקבע כי למבקש יש חלק מיצירת החובות, עם זאת, לא ניתן להתכחש לכך שחייבים במקרה דנן ניצלו את תמימותו של האחרון.