פירוק שיתוף בדירת מגורים משותפת למרות כניסת האישה להליכי פשיטת רגל
| דרגו את המאמר |
|
פירוק שיתוף בדירת מגורים משותפת למרות כניסתה של החייבת להליכי פשיטת רגל
האם יש להורות על פירוק שיתוף בדירת מגורים משותפת בין בני זוג, כאשר לאחר מינוי כונס נכסים לפירוק השיתוף, נכנסה האישה להליכי פשיטת רגל? האם יכולים הליכי פשיטת הרגל למנוע מבעלה של החייבת את פירוק השיתוף בנכס מכוח סעיף 40(א) לחוק המקרקעין? החייבת הגישה בקשה לדחות את בקשתו של כונס הנכסים הרשמי לאשר לכונס הנכסים למכור את דירת המגורים שהיא ובעלה רשומים כחוכרים שלה בחלקים שווים.
בינואר 2005 הגיש בעלה של החייבת תביעה לפירוק שיתוף בבית המשפט לענייני משפחה. במסגרת בקשה זו, מונה עורך דין ניטראלי ככונס נכסים על הדירה. תשעה חודשים לאחר מכן ניתנה בבית המשפט החלטה בדבר פירוק השיתוף אך ביצועה התעכב בשל עתירה שהוגשה על ידי החייבת.
קראו עוד בתחום:
- מהו היקף שיקול הדעת של נאמן בנוגע לקבלה או דחייה של תביעת חוב?
- בקשת פשיטת רגל נדחתה - העדר תום לב ואדישות כלפי נושים
- הברחת נכסים של ערב לחובות חברה בהעדר תום לב - מעשה פשיטת רגל
- תום לב לאחר צו הכינוס בניגוד להעדר תום לב בעת יצירת החובות
כשנתיים לאחר מכן, בית המשפט לענייני המשפחה נתן את פסק דינו ובמסגרתו נקבע כי כונס הנכסים ימשיך בתפקידו לפירוק השיתוף בנכס. מיד לאחר מכן הוגש על ידי החייבת ערעור כנגד החלטתו של בית המשפט לענייני משפחה. כשבועיים לפני הגשת הערעור, נערך דיון בבית הדין הרבני אשר הורה כי האישה תישאר בדירה וכל המיטלטלין בה יהיו ברשותה.
במאי 2009 נערך דיון בבית המשפט המחוזי בעניין ערעורה של החייבת ובמהלכו הסכימה האחרונה לדחות את הערעור. בעלה לשעבר של החייבת הגיש ערעור על פסק דינו של בית הדין הרבני והדיון בערעורו נדחה מספר פעמים לבקשת החייבת.
בספטמבר 2009 התקיים דיון בבקשת כונס הנכסים ונטען כי עם דחיית הערעור בבית המשפט המחוזי, ההחלטה הנוגעת לפירוק השיתוף הינה חלוטה ויש להורות על המשך פירוק השיתוף.
האם תחולה לסעיף 33 לחוק הגנת הדייר?
כונס הנכסים טען כי מונה במסגרת החלטת בית המשפט לענייני משפחה ובנסיבות אלה לא יחול סעיף 33 לחוק הגנת הדייר ויש להמשיך בהליכי פירוק השיתוף. הבנק טען כי לתת תוקף לפסק הדין של בית המשפט לענייני משפחה, וזאת משום שפסק דין זה התקבל לפני החלטת בית הדין הרבני.
הבנק הוסיף כי החייבת נכנסה להליכי פשיטת רגל לאחר שהתקבל פסק הדין בבית המשפט לענייני משפחה אשר הורה על פירוק השיתוף במקרקעין. כונס הנכסים הרשמי טען כי בית המשפט לענייני משפחה הורה על פירוק השיתוף וערעורה של החייבת נדחה.
החייבת התנגדה לבקשת כונס הנכסים וזאת מחמת חוסר תועלת לנושים ובשל תחולת סעיף 33 לחוק הגנת הדייר. החייבת ציינה כי היא הוכרזה כפושטת רגל בנובמבר 2008 ובית הדין הרבני הורה שהיא תישאר בדירה על תכולתה. כמו כן, לטענתה, ערעורו של בעלה בנוגע להחלטה זו טרם נדון ועל כן מדובר בהחלטה חלוטה.
- הצעת דיור חלופי לגרושתו של חייב שהוכרז פושט רגל
- חייב מגיש בקשה לפשיטת רגל למרות יצירת חובות תוך כדי פתיחת עסקים
- חוב מזונות לא מעיד בהכרח על העדר תום לב - בית המשפט נותן צו כינוס לנכסי חייב
מהתשתית העובדתית אשר הוצגה בפני בית המשפט עלה כי בעלה של החייבת פנה במסגרת הליכי גירושין לפירוק השיתוף בינו לבין החייבת. במסגרת הליכים אלו מונה על ידי בית המשפט כונס נכסים למכירת הדירה מהמשותפת. ראשית, בית המשפט אשר דן בבקשתה של החייבת ביטל את פסיקתו של בית הדין הרבני וזאת משום שהיא ניתנה לאחר שהסמכות לדון בסוגיה הינה נתונה לבית המשפט לענייני משפחה.
כמו כן, הערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה נדחה בהסכמתה של החייבת. בפסק הדין נכתב עוד כי כניסתה של החייבת להליכי פשיטת הגל החלו לאחר מינויו של כונס הנכסים על ידי בית המשפט.
לפיכך, בית המשפט קבע כי פירוק השיתוף בדירת בני הזוג, אשר שימשה את השניים למגורים לאחר פתיחת ההליכים נשוא פירוק השיתוף, ולפני כניסת החייבת להליכי פשיטת רגל, ייעשה מכוח סעיף 40(א) ו-(ב) לחוק המקרקעין.
דהיינו, אין תחולה לחוק הגנת הדייר ויש להורות על פירוק השיתוף בדירה בדרך של מכירתה וחלוקת תמורתה. בית המשפט קבע כי חל במקרה דנן סעיף 40(א) לחוק המקרקעין, אשר עניינו פירוק שיתוף מקרקעין בדירת מגורים של בני זוג אגב סכסוך שפרץ ביניהם.
