האם ניתן לצרף חוב לעובדים במסגרת איחוד תיקים?
| דרגו את המאמר |
|
שכר מולן - האם חוב בדין קדימה?
יש לציין כי במקום בו תיקי החייב מאוחדים, מתעכב באופן משמעותי מועד פירעון החובות. סוגיה זו הונחה לפתחו של בית המשפט במסגרת ערעור של עובדי הרשות המקומית ירכא, כנגד החלטה של ראש ההוצאה לפועל.
קראו עוד בתחום:
- פינוי אישה מדירה בגין חובות הבעל
- עיקול מיטלטלין המשמשים לפרנסה, האמנם?
- האם ניתן לעקל ערבות לחזרת ילדים, במסגרת הוצאה לפועל של חוב מזונות
- בוררות לאחר מתן פסק דין לצורך ביטול חוב, האמנם?
עובדי/גמלאי הרשות המקומית ירכא, הגישו כנגד הרשות תביעה לבית הדין האזורי לעבודה בחיפה. במסגרת תביעתם עתרו העובדים לתשלום מהמעסיק בגין הלנת שכר. בית הדין קיבל את התביעה של העובדים וקבע כי הרשות תשלם להם את הסכומים המדוברים. בהתאם להחלטה זו, הוגשו פסקי הדין לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל.
הרשות מבקשת לאחד את התיקים העומדים כנגדה, לרבות החוב לעובדים
הרשות המקומית הגישה לראש ההוצאה לפועל בקשה לצרף את תיקי ההוצאה לפועל הנ"ל לתיק האיחוד המתנהל כנגדה בלשכה. ראש ההוצאה לפועל נעתר לבקשה והורה על האיחוד המבוקש.
העובדים עתרו בגין החלטה זו לבית המשפט המחוזי, וטענו כי יש להפריד בין פסקי הדין בהם זכו לבין תיקים אחרים בלשכת ההוצאה לפועל שנפתחו כנגד העירייה. העובדים טענו כי אם לא ייעתר בית המשפט להוציא תיקיהם מהאיחוד דנן, יש לראות בחובות הפסוקים כחובות בדין קדימה.
בית-המשפט המחוזי קיבל את הערעור, ביטל את החלטת ראש ההוצאה לפועל. השופטים הורו שחובות הרשות למערערים הינם חובות בדין קדימה ויש לבטל את איחוד התיקים בלשכת ההוצאה לפועל.
האם שכר מולן הוא חוב בדין קדימה?
הרשות המקומית טענה כי שגה בית המשפט בהחלטתו משום שאין מדובר בשכר עבודה, אלא בפיצויי הלנה על שכר עבודה בלבד. עורך הדין מטעם הרשות טען כי כל חוב אשר ממומש באמצעות תיק הוצאה לפועל מכוח החוק, מבלי להבדיל במקורות החוב, חובה לצרפו לתיק האיחוד של החייב, ככל שקיים.
סעיף 8 לחוק הגנת השכר קובע במפורש כי אין תחולה לכל הוראת חוק הנוגדת הוראות סעיף זה. סעיף 76(ג) לחוק ההוצאה לפועל קובע, כי אין בהוראות סעיף זה, כדי לגרוע מזכות קדימה או מעדיפותו של זוכה או נושה על-פי כל דין אחר. בהסתמך על סעיפים אלו, בית המשפט קבע שהוראות חוק ההוצאה לפועל נסוגות בפני הוראות חוק הגנת השכר.
מטעם זה, בית-המשפט המחוזי קבע שקבלת טענות הרשות המקומית מרוקנת הלכה למעשה מתוכן את הוראות חוק הגנת השכר. חוק הגנת השכר קובע, כי מדובר בסכום בעל מעמד "משוריין" שאין לעקלו או לשעבדו. בנסיבות אלה, כאשר יבקש העובד לממש זכותו לתשלום הסכום המגיע לו כשכר עבודה, צריכה להיות לו עדיפות מפני נושיו האחרים של המעביד, החייב.
פעמים רבות נאלצים עובדים אשר זכו בפסקי דין בבית הדין לעבודה, להתמודד עם מעביד אשר נמצא בבעיות כלכליות. האם במקום בו נפתחו כנגד המעביד הליכים בלשכה להוצאה לפועל, יכול האחרון לצרף חובות לעובדים עם חובות אחרים במסגרת איחוד תיקים?
