מהו חוב בר תביעה בהליך פשיטת רגל?

דרגו את המאמר

עיכוב הליכים על תביעה נזיקית המוגשת מכוח חוב בעל סכום קצוב

כנגד המבקשים ניתנו צווי כינוס נכסים בהליכי פשיטת רגל מכוח סעיף 20(א) לפקודת פשיטת הרגל, בית המשפט המחוזי הורה על עיכוב הליכים כנגדם. המבקשים הגישו בקשה להורות על עיכוב הליכים גם בתביעה נזיקית שהגיש כנגדם המשיב. המשיב התנגד לקבלת הבקשה וזאת בטענה כי מדובר בתביעה נזיקית אשר חוסה תחת הקבוע בסעיף 72 לפקודה. לטענת המשיב, היות ולא מדובר בחוב בר תביעה, אין להורות על עיכוב הליכים לגביו.

חוב בר תביעה מוגדר בסעיף 1 לפקודה. לפי סעיף זה, מדובר בחוב או חבות אשר ניתן לתבוע אותם בפשיטת רגל לפי הפקודה. סעיף 20 לפקודה קובע כי עיכוב הליכים יהיה לגבי חובות בני תביעה בלבד. דהיינו, חובות אשר אינם בני תביעה בפשיטת רגל אינם מעוכבים מכוח הליכי פשיטת הרגל. הוראה בנוגע לעיכוב הליכים מתייסחת הן להליך שנושה מעוניין לנקוט בו לאחר מתן הצו, והן להליך אשר תלוי ועומד בעת מתן צו הכינוס.

סעיפים 72(1) ו-71(א) מפרטים מהם חובות ברי תביעה. סעיף 71(א) קובע כי מדובר בחוב וחבות קיימים או עתידיים, מותנים או ודאיים, אשר חלים על החייב ביום מתן צו הכינוס, אשר יחולו עליו לפני הפטרו בגין התחייבות מלפני מתן צו הכינוס. סעיף 72 קובע סייגים על אף האמור סעיף 71. לפי סעיף 72(1), תביעות לדמי נזק בלתי קצובים, אשר אינן נובעות מהבטחה או חוזה, אינם חובות בני תביעה בפשיטת רגל.

במילים אחרות, תביעות נזיקין לתשלום סכום אשר איננו קצוב, אינן בנות תביעה בהליכי פשיטת רגל, וזאת כחריג לכלל אשר קבוע בסעיף 71(א).

האם מדובר בסכום שאינו קצוב?

במקרה דנן, המשיב ביקש שלא להחיל עיכוב הליכים על תביעתו וזאת משום שהוא מייחס למבקשים את חובות החברה מכוח עילות של הרמת מסך לפי חוק החברות, הפרת חובת תום הלב מכוח חוק החוזים, ואחריות יחידים שהינם אורגנים של החברה, לפי חוק החברות. נטען כי כתב התביעה מייחס אחריות אישית למבקשים מכוח חוק החברות, וזאת בשל עילות נזיקיות הכוללות רשלנות, תרמית וגרם הפרת חוזה. המשיב הוסיף כי לא מדובר בחוב בר תביעה וזאת משום שהתביעה הינה תביעה נזיקית עתירת עובדות ופרטים.

אכן, על פי ההלכה הפסוקה והדין החל, תביעות נזיקיות אינן כלולות בהגדרה של חוב בר תביעה. עם זאת, תביעות אלו יוחרגו בהתאם לקיומו של תנאי סף מצטבר נוסך והוא כי עסקינן בתביעה הנוגעות לתשלום סכום כסף שאינו קצוב.

בית המשפט בחן את כתב התביעה וקבע כי הוא איננו מגלה פרשה משפטית או עובדית סבוכה ומורכבת, אשר מצדיקה מתן היתר להמשך ההליך המשפטי והימנעות מעיכוב הליכים. כמו כן, בית המשפט ציין כי יש להבחין בין תביעה אשר עניינה בחוב בר תביעה בפשיטת רגל אשר על בית המשפט שבפניו הוגש לעכב ההליכים בה, לבין תביעה שעניינה חוב שאינו בר תביעה בפשיטת רגל.

במקרה הראשון, בית המשפט של פשיטת הרגל רשאי על פי שיקול דעתו להתיר את המשך בירור התביעה בפני בית המשפט אליו הוא הוגש. במקרה האחרון, בית המשפט ימשיך בבירורה וההליכים בעניין לא יועכבו.

עוגמת נפש כרכיב בלתי קצוב, האמנם?