www.what2do.co.il

מהו חוב בר תביעה בהליך פשיטת רגל?

דרגו את המאמר

עיכוב הליכים על תביעה נזיקית המוגשת מכוח חוב בעל סכום קצוב

 

כנגד המבקשים ניתנו צווי כינוס נכסים בהליכי פשיטת רגל מכוח סעיף 20(א) לפקודת פשיטת הרגל, בית המשפט המחוזי הורה על עיכוב הליכים כנגדם. המבקשים הגישו בקשה להורות על עיכוב הליכים גם בתביעה נזיקית שהגיש כנגדם המשיב. המשיב התנגד לקבלת הבקשה וזאת בטענה כי מדובר בתביעה נזיקית אשר חוסה תחת הקבוע בסעיף 72 לפקודה. לטענת המשיב, היות ולא מדובר בחוב בר תביעה, אין להורות על עיכוב הליכים לגביו.

 

חוב בר תביעה מוגדר בסעיף 1 לפקודה. לפי סעיף זה, מדובר בחוב או חבות אשר ניתן לתבוע אותם בפשיטת רגל לפי הפקודה. סעיף 20 לפקודה קובע כי עיכוב הליכים יהיה לגבי חובות בני תביעה בלבד. דהיינו, חובות אשר אינם בני תביעה בפשיטת רגל אינם מעוכבים מכוח הליכי פשיטת הרגל. הוראה בנוגע לעיכוב הליכים מתייסחת הן להליך שנושה מעוניין לנקוט בו לאחר מתן הצו, והן להליך אשר תלוי ועומד בעת מתן צו הכינוס.

 

סעיפים 72(1) ו-71(א) מפרטים מהם חובות ברי תביעה. סעיף 71(א) קובע כי מדובר בחוב וחבות קיימים או עתידיים, מותנים או ודאיים, אשר חלים על החייב ביום מתן צו הכינוס, אשר יחולו עליו לפני הפטרו בגין התחייבות מלפני מתן צו הכינוס. סעיף 72 קובע סייגים על אף האמור סעיף 71. לפי סעיף 72(1), תביעות לדמי נזק בלתי קצובים, אשר אינן נובעות מהבטחה או חוזה, אינם חובות בני תביעה בפשיטת רגל.

 

במילים אחרות, תביעות נזיקין לתשלום סכום אשר איננו קצוב, אינן בנות תביעה בהליכי פשיטת רגל, וזאת כחריג לכלל אשר קבוע בסעיף 71(א).

 

האם מדובר בסכום שאינו קצוב?

 

במקרה דנן, המשיב ביקש שלא להחיל עיכוב הליכים על תביעתו וזאת משום שהוא מייחס למבקשים את חובות החברה מכוח עילות של הרמת מסך לפי חוק החברות, הפרת חובת תום הלב מכוח חוק החוזים, ואחריות יחידים שהינם אורגנים של החברה, לפי חוק החברות. נטען כי כתב התביעה מייחס אחריות אישית למבקשים מכוח חוק החברות, וזאת בשל עילות נזיקיות הכוללות רשלנות, תרמית וגרם הפרת חוזה. המשיב הוסיף כי לא מדובר בחוב בר תביעה וזאת משום שהתביעה הינה תביעה נזיקית עתירת עובדות ופרטים.

 

אכן, על פי ההלכה הפסוקה והדין החל, תביעות נזיקיות אינן כלולות בהגדרה של חוב בר תביעה. עם זאת, תביעות אלו יוחרגו בהתאם לקיומו של תנאי סף מצטבר נוסך והוא כי עסקינן בתביעה הנוגעות לתשלום סכום כסף שאינו קצוב.

 

בית המשפט בחן את כתב התביעה וקבע כי הוא איננו מגלה פרשה משפטית או עובדית סבוכה ומורכבת, אשר מצדיקה מתן היתר להמשך ההליך המשפטי והימנעות מעיכוב הליכים. כמו כן, בית המשפט ציין כי יש להבחין בין תביעה אשר עניינה בחוב בר תביעה בפשיטת רגל אשר על בית המשפט שבפניו הוגש לעכב ההליכים בה, לבין תביעה שעניינה חוב שאינו בר תביעה בפשיטת רגל.

 

במקרה הראשון, בית המשפט של פשיטת הרגל רשאי על פי שיקול דעתו להתיר את המשך בירור התביעה בפני בית המשפט אליו הוא הוגש. במקרה האחרון, בית המשפט ימשיך בבירורה וההליכים בעניין לא יועכבו.

 

עוגמת נפש כרכיב בלתי קצוב, האמנם?

 

במקרה דנן, בית המשפט ציין כי מדובר בתביעה לתשלום סכום נקוב. אי לכך, לא מדובר בתביעת חוב אשר איננו בר תביעה בפשיטת רגל. עם זאת, במסגרת התביעה עתר המשיב לפיצויים גם בגין ראש נזק עוגמת נפש. המבקש העמיד על הסכום המבוקש לעניין זה על 60,000 שקלים. מדובר אפוא בסכום אשר איננו קצוב והוא נתון לפרשנות ואומדנה. השאלה בה עסק בית המשפט הייתה - כיצד יש לדון בסוגיה נוכח תביעה אשר כוללת סכומים קצוב וסכומים בלתי קצובים.
 
השופט ציין כי במקרה כגון דא קיימות שלוש דרכים בהן הוא יכול לבחור. אחת, לברר את התביעה בסדר דין מקוצר ולקבוע כי די בכך שהתביעה כוללת רכיב אחד בלתי קצוב בכדי להגדיר אותה כתביעה העוסקת בחוב שאינו בר תביעה בהליכי פשיטת רגל. שתיים, להפריד את התביעה לחלקיה ולהורות על עיכוב הליכים בנוגע לראשי הנזק הקצובים תוך אי עיכוב הליכים בראשי הנזק הבלתי קצובים. שלוש, לקבוע כי המבחן לעניין זה יהיה מבחן של עיקר מול טפל כאשר הטפל הולך אחרי העיקר. דהיינו, אם עיקר התביעה נוגע לסכום קצוב, אזי עיכוב ההליכים יוותר על כנו, ולהיפך.
 
מגמה בפסיקה בשנים האחרונות נוטה להרחיב את תחומי החוב בר-התביעה בהליכי פשיטת רגל", כתב השופט, "לטעמי, אין לקבוע כלל לפיו די בכך שיש חלק כלשהו בתביעה שאינו קצוב כדי לקבוע שהתביעה כולה אינה תביעת חוב בר-תביעה בפשיטת רגל". השופט ציין כי אימוץ כלל זה עלול להביא לכך שכל תובע אשר בידיו תביעה נזיקית יוסיף רכיב בלתי קצוב על מנת "להתחמק" מעיכוב ההליכים. 
 
בנוגע לחלופה השנייה, בית המשפט קבע כי נראה שמדובר בפתרון נכון וצודק, אך בלתי מעשי. "דרך זו עלולה ליצור כפילות בין הנאמן לבין בית המשפט הדן בחלק שלא עוכב מתוך התביעה, כאשר שניהם צריכים להכריע קודם כל בשאלת החבות", קבע השופט, "יש כאן חשש מכפל התדיינות ואף ממצאי עובדה וממסקנות סותרות. זהו מצב בלתי רצוי תמיד".
 
אי לכך, בית המשפט קבע כי הדרך הנכונה לעניין זה הינה הדרך השלישית - בחינת מרבית התביעה כאשר הטפל הולך אחר העיקר. דהיינו, ככל שרוב התביעה נוגע לסכום קצוב, ניתן לראות את מלוא התביעה כתביעה לחוב קצוב. אי לכך, בית המשפט קבע כי דין הבקשה להתקבל ויש להחיל את עיכוב ההליכים גם בנוגע לתביעה דנן.
לשאלות, תגובות או הערות לחץ/י כאן

 

רוצה שעו"ד יחזור אליך?

שלח

מאמרים נוספים בתחום

מיהו חייב ?

מיהו חייב בהליכי פשיטת רגל? מהם התנאים להגשת בקשת פשיטת רגל? כיצד עושים זאת נכון? 

שלבים עיקריים בהליך פשיטת רגל

מהם השלבים העיקריים בהליכי פשיטת רגל? כיצד מתחילה פשיטת רגל וכיצד היא מסתיימת? מתי מגיעים לפשרה? 

כונס נכסים- מהם תפקידי הכונס בפשיטת רגל?

הכונס יהיה צד לכל הליך המתנהל בבית המשפט. תפקידיו לבדוק את התנהגותו של החייב ושל הנאמן כולל פיקוח. כיצד מבצע הכונס את תפקידו ? ... 

מהם התנאים לבקשת פשיטת רגל?

מהם התנאים לבקשה לפשיטת רגל באם הנך החייב או הנושה? 

נאמן בהליך פשיטת רגל

נאמן בהליך פשיטת רגל

מהו נאמן בהליך פשיטת רגל? מי ממנה אותו? האם החלטתו היא סופית?  

פשיטת רגל - כיצד תתקבל ההחלטה?

השאלה העיקרית העומדת לפני בית המשפט בדונו בשאלה האם להכריז את החייב פושט רגל לפי בקשתו היא האם פעל בתום לב... 

פשיטת רגל עקב חובות הימורים, האם ייתכן?

האם בית המשפט יקבל את בקשתו של חייב להכריז עליו כפושט רגל, וזאת למרות שחובותיו מקורם בהימורים? 

הברחת נכסים לפני פשיטת רגל

האם בית המשפט רשאי להורות על ביטול העברת נכסים של חייב העומד בפני פשיטת רגל, כאשר הוכח שהעברה נעשתה מתוך תרמית ולחברה שהוקמה במיוחד לשם הברחת נכסים? 



המידע המוצג באתר זה אינו מהווה יעוץ משפטי או כל יעוץ אחר. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת. כל המסתמך על המידע באתר עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתנאי השימוש.