תום לב בהענקת נכס על ידי חייב פושט רגל, האמנם?

דרגו את המאמר

הענקת נכס עבור תמורה תאושר בגין תום לב

סעיף 96 לפקודת פשיטת הרגל קובע כי במקרה שבו העניק אדם נכסים ונעשה פושט רגל, לפני שעברו שנתיים מיום ההענקה, יש לבטל את ההענקה. הענקה זו תוכל להיות כשרה במידה ובזמן ההענקה היה המעניק כשר פרעון מבלי להזדקק לנכס. כמו כן, במקרים של פשיטת רגל, קובעת הפקודה מספר חריגים למקרה זה. במסגרת חריגים אלו ניתן למנות הענקה בשל נישואין ולפניהם, הענקה לטובת קונה בתום לב, הענקה בתמורה בת ערך והענקה לאשת המעניק או לילדו של נכס שהגיע למעניק אחרי נישואיו בזכות אשתו.

בית המשפט המחוזי בתל אביב נדרש לבחון האם יש להמציא עבור בנק הפועלים צו מניעה אשר אוסר על עריכתן של מספר עסקאות במקרקעין. עסקינן בנכס אשר סכסוך לגביו ניטש בין החייב לבין אביו. המחלוקת בין הצדדים יושבה ובין השניים נערך חוזה. במסגרת חוזה זה, נרשם החייב בתור בעל המקרקעין, ואביו זכה לקבל זכות הנאה מן הנכס לצמיתות. זכויותיו של האב נרשמו בתור הערת אזהרה לצד שמו של החייב במרשם המקרקעין.

החייב התחייב, שנתיים לאחר מכן, למכור את הנכס לחברה לניהול והחזקה ולצורך הבטחת התחייבויותיו, נאמר כי החייב ירשום משכנתא לטובת החברה על הנכס. כמו כן, החייב התחייב להעניק למנכ"ל החברה ייפוי כוח מלא על המקרקעין. הבנק טען כי מכירת הנכס לחברה הנוספת עומדת בסתירה למתן זכות ההנאה הבלעדית לאב על הנכס לכל ימי חייו.

החייב קיבל תמורה עבור הנכס

בית המשפט קבע כי למרות כי אביו של החייב נהנה מזכות הנאה על הנכס לכל ימי חייו, אין זה אומר כי החייב מאבד זכותו בנכס. לאמור, כל אימת שהאב זוכה לקבל את זכות ההנאה מהמקרקעין, רשאי החייב לעשות בנכס כרצונו (לדוגמא, למוכרו לצד ג’). לדוגמא, במידה והאב היה מחליט למכור את הנכס, ניתן היה להסיק כי החייב זכאי לתמורה כתוצאה ממכירה זו. כמו כן, ברור כי ביום שבו ילך האב לבית עולמו, יועבר הנכס לחייב ללא מגבלות כלשהן. האם יש לאסור על החייב למכור זכות זו לאחר (משום שמדובר בזכות כלכלית). בית המשפט היה סבור שכן.

השופטים ציינו כי החוזה אשר נחתם בין החייב לבין צד ג’, נערך כמעט שנתיים לפני שהומצא נגד האחרון צו כינוס נכסים. כמו כן, בפסק הדין נקבע כי התמורה עבור הנכס הייתה בתום לב וסבירה בהתחשב בשווי הזכות הנמכרת.

בנק הפועלים לא השכיל להוכיח בבית המשפט כי חוזה זה, בין החייב לבין צד ג’, נערך שלא בתום לב. החברה העידה כי ידעה על החוזה אשר נחתם בין החייב לבין אביו בעת רכישת הנכס. אי לכך, מגבלות אלו נגזרו מסכום התמורה באופן סביר ומידתי. זאת ועוד, צד ג’ אף השכילה להבטיח את זכויותיה בנכס על ידי נטילת משכנתא לטובתה על הדירה.

שימו לב, על מנת שחייב יהיה רשאי להעביר נכס תוך שבית המשפט יקבע כי מדובר בתום לב, אין חובה כי התמורה עבור הנכס תהיה שוות ערך לערכו. הפקודה קובעת כי התמורה עבור נכס במקרה זה צריכה להיות שוות ערך ואין די בפער בין הערכת השמאי לבין התמורה בפועל בכדי להעיד על חוסר תום לב.