ביטול העדפות בפשיטת רגל, מה המשמעות?

דרגו את המאמר

התקבלו 1 דירוגים בציון ממוצע: 5.0 מתוך 5

סעיף 76 לפקודת פשיטת הרגל עוסק בעיקרון השוויון בין הנושים, וקובע כי תביעות חוב של נושים אשר הוכרו לפי הפקודה יקבלו דיבידנד בשיעור שווה לפי סכום החוב וללא כל העדפה. לפי עיקרון זה, הנושים שווים זה לזה, ויש לחלק את התשלום המצטבר בקופת הכינוס, באופן שווה בין נושים שמוגדרים באותה דרגה, ללא העדפת נושים.

במקרים מסוימים, אין ברירה אלא להעדיף נושה אחד על פני השני, לפי סולם סדרי העדיפויות. עדיפות ראשונה ניתנת לנושים מובטחים שבידם נכסים משועבדים של החייב. לאחר מכן ניתנת עדיפות לנושים בדין קדימה, המוגדרים כזוכים בעלי חוב, כמו עובדים שהמעסיק הוכרז כפושט רגל או שהחברה שבה הועסקו נכנסה להליכי פירוק.

בשלב הבא ניתנת עדיפות לנושה מאוחר, שהוא זוכה שהוכר כנושה, לאחר ששולם לנושים שנקבעו כזוכים בתחילת ההליך אחרי מתן צו כינוס, ואם נותר כסף בקופת הכינוס, יש לשלם לנושה מאוחר, כדי ליצור שוויון. בני זוג של חייב בדרך כלל נמצאים בעדיפות אחרונה והם מקבלים את הדיבידנד רק לאחר שיתר הנושים קיבלו את התשלום המגיע להם, אולם במקרים מסוימים, יחשבו בני הזוג לשווים.

העדפה פסולה של נושים הנמצאים באותו מדרג

העדפה אסורה בין נושים היא אפליה בין נושים הנמצאים באותו סדר העדיפויות. במקרים שבהם קיימת העדפה פסולה, רשאי הנאמן לפנות אל בית המשפט הדן בהליך ולבקש הוראות בעניין זה. בית המשפט יכול במקרים מסוימים להורות על ביטול התשלום לפי סעיף 98 לפקודת פשיטת הרגל.

סעיף 98 לפקודת פשיטת הרגל, דן בביטול העדפות אסורות לנושים כדי למנוע העברת כספים מהחייב לנושה אחד על חשבון נושה אחר. סעיף זה עוסק במצב שבו החייב שאינו יכול לפרוע את חובו, עושה עסקה ברכושו זמן מוגדר לפני הכרזתו כפושט רגל במגמה לתת עדיפות לנושה מסוים על פני נושים אחרים.

העדפה אסורה תיחשב כמעשה מרמה ותתבטל על ידי הנאמן

סעיף 98(א) קובע כי חייב אשר מצוי בהליכי פשיטת רגל ואינו יכול לפרוע מכספו את חובותיו כאשר מגיע זמן פירעונם, וכדי לתת עדיפות לנושה מסוים או למי שערב לחובו או מתוך אילוץ או שידול שלא כדין מצד אותו נושה או מטעמו הוא מעביר נכס או משעבדו, או משלם לו כסף, או נוטל על עצמו התחייבות, או נוקט הליך משפטי או נכנע לו, לטובת הנושה או נאמנו, ועל סמך בקשת פשיטת רגל שהוגשה תוך שלושה חדשים מיום שעשה כן הוכרז פושט רגל, ייחשב המעשה כמעשה מרמה ויהיה בטל כלפי הנאמן.

סעיף 98(ב) קובע כי הוראה זו לא תגרע מזכויותיו של אדם שרכש קניין בתום לב ובתמורה בת ערך מידי נושה של פושט הרגל או מכוח נושה. נוסף על כך, קיים חריג להעדפה פסולה המכונה נשייה נדחית, כאשר מדובר בתביעת חוב של בן זוגו של החייב אשר לא יכול לתבוע מהחייב החזר אלא רק שהחוב נפרע כלפי הנושים האחרים.