בקשה למינוי כונס נכסים זמני הייתה למעשה ניסיון לעקוף זכות עיכבון

דרגו את המאמר

דחיית בקשה למינוי כונס נכסים בגין ניסיון לעקוף זכות עיכבון

בית המשפט השלום בפתח תקווה דחה בקשה למינוי כונס נכסים וזאת משום שנקבע כי מינויו של הכונס מהווה למעשה ניסיון "לעקוף זכות עיכבון". המבקשים במקרה זה ביקשו למנות ככונס נכסים להשלמת רישום זכויות במקרקעין את עורך דינם, עו"ד י'. המבקש הינו קבלן אשר יזם פרויקטים לבנייה והטיפול בהם נעשה על ידי בא כוחו.

המשיבים היו בעלי הזכויות במקרקעין אשר עליהם הוקם אחד הפרויקטים והם חתמו בשם כל בעלי הזכויות במקום על הסכם מכר מול המבקש. בא כוחם של המשיבים, בהתאם למוסכם בין הצדדים, היה אמור לגבות שכר טרחתו ישירות מרוכשי הדירות.

סעיף 88 לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961, קובע כי עורך דין רשאי לעכב כספי לקוח תחת ידו וזאת על מנת להבטיח שכר טרחה ואו הוצאות. עם זאת, עורך הדין אינו רשאי לעכב כספים אשר ניתנו לו בתור נאמן וכל אימת שהוא נאמן עליהם שלא לטובת לקוחו בלבד (פרט למזונות אישה וקטינים). כמו כן, עורך דין רשאי לעכב נכסים ומסמכים של לקוח אשר באו לידיו עקב שירותו, וזאת כל אימת שהגיש תביעה לתשלום שכ"ט או הוצאות בתוך שלושה חודשים מהיום בו הלקוח דרש ממנו בכתב את שעוכב.
 

זכות העיכבון, אימתי?

הוראת סעיף 88 מקנה לעורך דין זכות לעכב מסמכים ונכסים של לקוח לשם הבטחת תשלום שכר טרחתו. זכות עיכבון זו קיימת עם התקיימותם של שני תנאים מצטברים – הנכסים או המסמכים הגיעו לידי עורך הדין בעקבות שירותו לאותו לקוח, עורך הדין הגיש את התביעה בתוך שלושה חודשים מהמועד בו התבקש להעביר את הכספיםהנכסיםהמסמכים ללקוח.
 

בעל"ע 18/85, עו"ד דוד מימון נ' הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין, פד"י (2)517, 525, נקבע, כי זכות העיכבון כפופה לחובת תום הלב, הקבועה בסעיף 39 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973. דהיינו, במקרים בהם זכות העיכבון עומדת בסתירה של ממש למילוי חובת הנאמנות כלפי הלקוח, אזי זכותו של עורך הדין תיסוג מפני זכותו של הלקוח. עם זאת, על מנת שזכות העיכבון לא תתרוקן מתוכנה, הלכה פסוקה היא כי חובת הנאמנות תועדף על פניה במקרים קיצוניים וחריגים בלבד (בגין חוסר תום לב, למשל).

האפקטיביות כעיקרון עיקרי בזכות העיכבון

במקרה דנן, המבקשים טענו כי כל אימת שזכות העיכבון פוגעת בלקוח, עליה ליסוג ועורך הדין אינו יכול לעשות בה שימוש. מנגד, עורך הדין טען כי פרשנות זו עלולה לרוקן את זכות העיכבון מתוכנה ולהעמיד עורכי דין רבים בפני שוקת שבורה. בית המשפט הוסיף כי זכות העיכבון חייבת להיות זכות אפקטיבית ואין ספק שניתן להשיג מטרה זו על ידי "הטרדת מנוחתו של הלקוח ואף הסבת נזקים" בגין עיכוב נכסים ומסמכים.

"צמצום זכות העיכבון למסמכים שעיכובם אינו משפיע על ענייניו של הלקוח, יהפוך את זכות העיכבון לאמצעי חסר אפקטיביות לחלוטין, ולא נראה כי זו היתה כוונתו של המחוקק בהעניקו את זכות העיכבון", קבע השופט. מן הכלל אל הפרט, בית המשפט קבע כי הבקשה למנות את עורך דינם של המבקשים בתור כונס נכסים לשם השלמת רישום הזכויות מהווה אפוא ניסיון לעקוף את זכות העיכבון העומדת למשיב. בנסיבות אלו, קבע השופט, דין הבקשה להידחות.