קיזוז לפי ס` 74 לפקודת פשיטת הרגל - צו הקפאת הליכים בתור המועד הקובע

דרגו את המאמר

צו הקפאת הליכים בתור המועד הקובע להגבלת טענת קיזוז בפשיטת רגל

לעיתים, בעת שחברה נכנסת לפירוק, ייתכן ויהיה ניתן לעשות קיזוז חובות בין החברה לבין נושיה. לדוגמא, כאשר חברה חייבת לנושה 10,000 שקלים, אך הנושה חייב לחברה 5,000 שקלים, יהיה ניתן לקבוע – בתנאים מסוימים – כי החברה תשלם לנושה 5,000 שקלים בלבד. לקיזוז מספר מטרות כאשר החשובה שבהן הוא למנוע מצב בו הנושה ישלם לחברה את מלוא חובו, ואילו החברה תשיב לו רק את חובו היחסי אם בכלל.

נאמן של חברה קבלנית אשר הייתה בהקפאת הליכים ביקש מבית המשפט להורות למשיבים לשלם את יתרת חובם כלפי החברה (בעקבות עבודות בנייה אשר החברה התחייבה לבנות לטובתם). כונס הנכסים הרשמי תמך בבקשתו של הנאמן. המשיבים טענו כי הם מתנגדים לבקשה וזאת משום שעומדת לזכותם זכות קיזוז פיצויי מוסכם מהחוב.

      קראו עוד בתחום:

• ערעור נושה כנגד החלטת נאמן הנוגעת לנושה אחר - פשיטת רגל
• האם מזונות זמניים הינם חוב המצדיק בקשת פשיטת רגל?
• דו"חות ומסמכים רלבנטיים לא הוצגו, האם תוכר פשיטת הרגל?
• האם עולה חדש יוכרז כפושט רגל לאחר שהסתבך בחובות בגין חתימה על ערבויות?

בית המשפט קבע כי לא ניתן לעקוף את הלכת המועד הקובע, על ידי שימוש בסעיף 98 לפקודת פשיטת הרגל בתור מחסום אוטומטי לעסקאות קיזוז אשר נערכות לפני המועד הקובע. החברה עודנה פעילה בזמן שבין הגשת הבקשה לפירוק לבין מתן צו הפירוק. במהלך תקופה זו החברה עשויה לנסות להשתקם ולנהל עסקיה כדין.

כמו כן, מדובר בזמן בו עדיין לא ברור האם יינתן צו פירוק לחברה. בית המשפט העליון, בפסיקתו, לא החיל דין אשר יגביל את החברה מעריכת עסקאות חופשית בתקופה זו. עם זאת, במקרה דנן דובר על חברה אשר קיבלה בפועל צו הקפאת הליכים. צו זה, בדומה לצו פירוק, מהווה שינוי פאזה אשר מעביר את החברה לשלב של חדלות פירעון.

המועד הקובע - צו הקפאת ההליכים

הלכה פסוקה היא כי יש להחיל את המועד הקובע בעת סיום הפרק האזרחי-מסחרי-אינדיבידואלי בחיי החברה, כאשר החברה נכנסת לתוך השלב הקולקטיבי של חדלות פירעון באופן מובהק. זאת, בין אם מדובר בשלב אשר מוביל בסופו של היום לפירוק החברה, ובין אם עסקינן בחברה ההולכת להבראה (דהיינו, הקפאת הליכים).

נקבע כי יש לאכוף את עיקרון השוויון בין הנושים בשני המקרים. בדיני חדלות פירעון, עיקרון השוויון בין הנושים הינו עיקרון יסוד, והגבלת הקיזוז (על פי ס' 74 לפקודת פשיטת הרגל) מהווה אפוא חלק בלתי נפרד ממנו.

בית המשפט קבע, במקרה דנן, כי קיים ספק של ממש לגבי תום ליבם של המשיבים. המשיבים ניסו להיאחז, ללא הצדקה מהותית ושלא כדין, בצו הקפאת ההליכים אשר ניתן לחברה. למעשה, היה נראה כי המשיבים ניסו לערוך מעין "מקצה שיפורים" בחוזה, או להחליף חוזה זה בהסכם נוח יותר.

בית המשפט קבע כי צדדים שלישיים אשר התקשרו עם חברות אינם יכולים לנצל צו הקפאת הליכים על מנת להשתמט מחיובים חוזיים או בכדי ליצור מקצה שיפורים לגבי החוזה שנחתם. אי לכך, נקבע כי טענת קיזוז לפי סעיף 74 לפקודת פשיטת הרגל מתייחסת לנזקים אשר התגבשו בטרם ניתן צו הקפאת ההליכים, והמועד הקובע יהיה מתן הצו בפועל.