דירת מגורי החייב בהליך פשיטת רגל

דרגו את המאמר

התקבלו 3 דירוגים בציון ממוצע: 3.6 מתוך 5

על פי רוב, נכסי מקרקעין במדינת ישראל הינם נכסים בעלי ערכים כלכליים גבוהים. כפועל יוצא מכך, הפקעתם של נכסים מסוג זה, בין השאר של בית מגורים, עשויה לקדם לא אחת את תהליך פירעון החובות באופן משמעותי. עם זאת, הפקעת נכס מקרקעין, קל וחומר בית מגורים, עלולה להותיר את החייב ללא קורת גג. מדובר אפוא בבעיה סוציאלית קשה אשר במקרים מסוימים עלולה להטיל על החברה נטל של ממש.

סוגיה זו נאמרת ביתר שאר כאשר יש לחייב בני משפחה וילדים התלויים בו. ברור כי לא אחת, לבני המשפחה של החייב לא היה כל קשר בחובות אליהם נקלע ראש המשפחה. הלכה פסוקה היא כי מלבד המשמעות הסוציאלית, בית מגוריו של אדם איננו רק קורת גג והוא למעשה נכס בעל "ערך מיוחד היוצר זיקה חזקה בין הבית לבעליו".

בפסיקה צוין לא אחת כי אדם משקיע בבית מגוריו ממרצו ומזמנו. כמו כן, בין קירותיו של בית המגורים מקופלים זיכרונות עליהם מתרפק כל אדם בשעות שמחה וכאב. בעלי בתים מקדשים את נכסי מגוריהם שכן מדובר בכבודם ומבצרם. במקום זה מפתח כל אחד את זהותו ואישיותו, שם הוא מגדל את משפחתו, שם הוא מוצא את חירותו, ושם הוא חש אדון לעצמו.

מהם סעיפי החוק לעניין הגנת בית מגורים?

מרגע שאדם הוכרז פושט רגל, נכסיו מוקנים לנאמן והם ניתנים לחלוקה בין נושיו של החייב (סעיף 42 לפקודה). הכוונה לכלל נכסיו של החייב למעט אלה המפורטים בסעיף 86 לפקודת פשיטת הרגל.

סעיף 86א’ עוסק בבית מגוריו של החייב. על פי סעיף זה, במידה ובין נכסי פושט הרגל כלולים גם מקרקעין אשר משמשים את פושט הרגל למגורים, כולם או מקצתם, או משמשים כבית מגורים לבני משפחתו או בן זוגו הגר עימו, בית המשפט רשאי שלא להורות על מכירתם של מקרקעין אלה כל אימת שלא הוכח כי הועמד לרשותו של החייב (או בני משפחתו ובן זוגו) הסדר חלופי. הסדר חלופי זה יכול להיות בדמות דירה חלופית, פיצויים (עבור שכר דירה) או בכל דרך אחרת. יצוין כי הוראות סעיף זה אינן נוגעות למקרקעין אשר חל עליהם חוק הגנת הדייר.

המחוקק נתן בסעיף 86א’ ביטוי לרצונו להבטיח קורת גג מעל לראשם של החייב ואלה התלויים. בחוק ההוצאה לפועל ניתן למצוא סעיף תאום אשר כמעט זהה לסעיף זה (סעיף 38 לחוק ההוצאה לפועל תשכ"ז-1967). חשוב לציין כי מעבר לכך שתכלית פקודת פשיטת הרגל הינה לסייע בגביית הכסף לשם פירעון החוב כלפי הנושים, הפקודה נועדה גם לסייע לחייב לחזור ולתפקד מבחינה כלכלית והשלכתו לרחוב איננה מסתדרת עם רציונל זה.

הגנה על בית המגורים של החייב מסייעת למעשה לבית המשפט לעזור לחייב ולמנוע את הגעתו להיות סמוך על שולחן הקופה הציבורית. כמו כן, טרם אבדה התקווה כי החייב יתאושש ויפרע את חובותיו. ד"ר אשר גרוניס, וד"ר שלמה לוין, עמדו על תכלית זו בספרם "פשיטת רגל", מהדורה שנייה, ירושלים תשס"א, עמ' 23:

"המחוקק נתן בידיו של הנושה את הכוח לפעול בהליכי פשיטת רגל כנגד החייב וזאת על מנת להשיג את מטרותיו. עם זאת הליכי פשיטת רגל מיועדים גם לשרת את האינטרס של החייב. מדובר בחייב אשר מוצא עצמו הנרדף על ידי נושיו בלשכת ההוצאה לפועל. חייב זה, במקרים מסוימים, עלול להיקלע שלא בטובתו למצבים המקשים עליו לתפקד. הלכה פסוקה היא כי קיים אינטרס חברתי לאפשר, בנסיבות מתאימות, לחייבים חזור לפעילות כלכלית רגילה, מן הסתם תוך שמיטת חובותיהם, כולם או חלקם, בתנאים או ללא תנאים כלל". 

השופטת שטרסברג-כהן, הצטרפה לדברים אלה בפסיקתה - "סעיף 86א בא כביכול לערוך איזון בין אינטרס החייב לאינטרס הנושה. דהיינו, מצד אחד החייב לא יישאר ללא קורת גג, ומצד שני החייב יפנה את בית המגורים ולא יישאר בנכס העומד למכירה לשם פירעון החוב". יצוין כי התחלוף בדיור איננו חייב להיות שווה ערך ושווה מידות לנכס המקרקעין אשר נמכר. ההסדר אשר קבוע בסעיף 86א לפקודת פשיטת הרגל נועד לשמור על כבוד החייב (ובני משפחתו), ולדאוג לנושים שכספם נלקח לבלי שוב וקניינם נפגע".

לסיכום,

בית המגורים של החייב נחשב לנכס מקרקעין רב ערך, הן מבחינה כספית והן מבחינה רגשית. אי לכך, המטרה העומדת מאחורי סעיף 86א’ לפקודת פשיטת הרגל הינה ליצור מנגנון אשר יביא לאיזון בין השיקולים השונים העומדים ביסוד פשיטת הרגל. מחד, הגנה על חייב מבלי לאלץ אותו ואת בני משפחתו לעבור ולדור ברחוב. מאידך, אפשרות לנושה להיפרע מהנכס על ידי העמדת תחלופה מתאימה כנגד פינוי החייב מבית מגוריו. 

השיקולים

סעיף זה איננו קובע את השיקולים אשר צריכים לעמוד מאחורי ההחלטה כאמור, ואין כל קריטריונים ברורים המנחים את בית המשפט בפקודה. דהיינו, החוק איננו מגדיר במפורש מהו ההסדר החלופי הרצוי בעת בקשת מימוש בית מגוריו של חייב בהליכי פשיטת רגל. המסקנה מכך כי ניתן לבית המשפט שיקול דעת רחב בכל הנוגע להפעלתו של סעיף זה.

מיותר לציין כי כל פושט רגל שונה מרעהו, וכל מקרה נבחן בהתאם לנסיבותיו ובכפוף לפסיקה ולחקיקה. לדוגמא, מקרה של חייב אשר גר בבית המגורים עם שלושה ילדים קטינים איננה זהה למקרה של חייב רווק אשר אין אדם הסמוך על שולחנו. כמו כן, ישנם חייבים אשר מעדו מבחינה כלכלית בתום לב, ומתוך חוסר מזל, ודינם איננו כדין חייבים אשר "נפלו" מבחינה כלכלית בשל מעשי מרמה או עבירות פליליות. ההלכה הפסוקה עסקה לא אחת בשאלה השיקולים העומדים מאחורי החלטתו של בית המשפט בסוגיות כאמור.

השופטת ט’ שטרסברג-כהן מתחה ברע"א 7700/95 אמות-מידה אשר יכולות לסייע לבית המשפט בהכרעתו בסוגיית הסידור החלוף: ברוח האמור בפסקי הדין שדנו בסוגיה כגון דא, קבע השופטת שטרסברג-כהן בפסיקתה, ניתן לעמוד על מספר קריטריונים לעניין הסידור החלופי לפי סעיף 86א' לפקודה.

• האם ניתן להביא לסילוקו של החוב על ידי נקיטה בפעולות אחרות, פחות דרסטיות ממכירת דירת המגורים של החייב.
• האם המשפחה והחייב יכולים להשיג לאחר מכירת הדירה קורת גג חלופית (לגור אצל קרובי משפחה, יש להם דירה אחרת, ברמה נמוכה יותר וכדומה).
• איזה רכוש ומקורות הכנסה העומדים לרשות המשפחה.
• האם המשפחה יכולה להסתייע במקורות חיצוניים לשם מימון רכישת דירה אחרת.
• מהו גודל המשפחה ומהם צרכיה בהווה ובעתיד.
• אילו נסיבות אישיות מיוחדות של החייבים יכולות לסייע בהחלטה זו?
• מהו היחס בין גודל החוב אשר אמור להגבות לאחר מכירת הדירה, לעומת גובה הפיצויים או עלותו של הסידור החלופי.
• מהו היחסי שבין הסכום העודף עד מלוא מחירה של הדירה, אשר יישאר בידיו של החייב לשם רכישת סידור דיור חלופי, לבין סכום החוב אשר ייגבה מתמורת מכירת הדירה. 
• חשוב לציין כי הדיור החלופי יכול להיות "פחות טוב" מהדירה המקורית, אך עליו לתאום את הצרכים של המשפחה והחייב באופן סביר.

לסיכום, איזון בין שיקולים אלה ואחרים, הוא אשר מנחה את בית המשפט בבואו לבחון את המרחק שבין האינטרס של הנושה (לפרוע את חובו) לבין אינטרס החייב (לא לאבד קורת גג). בכל מקרה, מומלץ לפנות אל עורכי דין העוסקים בתחום פשיטת רגל והוצאה לפועל.