האם מזונות זמניים הינם חוב המצדיק בקשת פשיטת רגל?
| דרגו את המאמר |
|
הליכי פשיטת רגל בגין מזונות זמניים
נושה אשר החייב כלפיו אינו פורע את חובו רשאי לפעול כנגד האחרון בהליכי הוצאה לפועל ופשיטת רגל. האם כאשר מדובר בחוב זמני, אשר מקורו בהחלטה ולא בפסק דין, עומדת לנושה הזכות לנקוט בהליכים כנגד החייב? סוגיה זו הונחה לפתחו של בית המשפט במסגרת בקשת פשיטת רגל שהוגשה על ידי אישה כנגד בעלה בגין אי תשלום מזונות זמניים.
מזונות זמניים הינם מזונות אשר נפסקים לטובת האישה והקטינים בעת שמתנהלים הליכים משפטיים בין הצדדים, וזאת על מנת להבטיח את פרנסתם וכלכלתם של האישה וילדיה בטרם נקבעים המזונות הסופיים. כיצד ניתן להתמודד עם אב אשר איננו משלם מזונות אלו?
קראו עוד בתחום:
- תעודה לאחר פשיטת רגל - סעיף 66 לפקודת פשיטת הרגל, פרשנות
- הסדרי נושים בפשיטת רגל - הסוגים השונים
- אי תשלום חוב מזונות - האם תתקבל בקשת פשיטת רגל?
- חוב מזונות לא מעיד בהכרח על העדר תום לב - בית המשפט נותן צו כינוס לנכסי חייב
המבקשות הינן רעייתו ובנותיו של החייב. בני הזוג נמצאים בסכסוך, מתנהלים ביניהם הליכים משפטיים והם חיים בנפרד. בנובמבר 2010 ניתנה בבית המשפט לענייני משפחה החלטה אשר חייבה את האב בתשלום מזונות זמניים. בין לבין נקטו האם ובנותיה בהליכי הוצאה לפועל לגביית החוב.
הליכים אלו לא נשאו פרי והאב טען כי הוא חסר יכולת לעמוד בתשלומים הנ"ל. לדידן של המבקשות, הודעתו הייתה כמעשה פשיטת רגל לפי סעיף 5(5) לפקודת פשיטת הרגל, התש"ם-1980. אי לכך, כשבעה חודשים לאחר מכן הגישו המבקשות בקשת נושה לצו כינוס נכסים והכרזה על האב כפושט רגל. במקביל, הוגשה על ידן בקשת ביניים – צו כינוס נכסים זמני וצו מניעה זמני.
החלטה או פסק דין – האם מדובר בחוב?
האב טען כי יש לדחות את הבקשה לסעדים הזמניים. לטענתו, לא התקיימו בעניין זה התנאים הקבועים בפקודת פשיטת הרגל למעשה פשיטת רגל אשר מהווים אפוא תנאי לעצם נקיטת ההליכים כנגדו. למעשה, האב טען כי תנאי לבקשה לפשיטת רגל, אשר מושתת על המצאת התראת פשיטת רגל לפי סעיף 3 לפקודה, הוא קיום פסק דין חלוט. עם זאת, במקרה דנן, לדבריו, מדובר במזונות זמניים.
זאת ועוד, סעיף 7(2) לפקודה קובע כי החוב צריך להיות סכום קצוב בכסף אשר יש לשלמו מיד או בזמן עתיד קבוע. לטענת החייב, מזונות זמניים אינם עונים להגדרה זו.
בית המשפט קבע כי דין טענות האב להידחות. ראשית, בקשת פשיטת הרגל נשוא העניין נסמכת על סעיף 5(5) לפקודה אשר עניינו מעשה פשיטת רגל מחמת הצהרה על אי יכולת כלכלית לשלם החובות. לא מדובר בהתראת פשיטת רגל לפי סעיפים 3 ו-4. אי לכך, העובדה כי החוב מושתת על מזונות זמניים אין לה על מה לסמוך.
פשיטת רגל - לא רק בפסק דין חלוט
מעבר לכך. בפסק הדין הפנה השופט להלכה הפסוקה אשר מורה כי ניתן לנקוט בהליכי פשיטת רגל כנגד חייב גם בטרם פסק הדין כנגדו הפך לחלוט. הליכי פשיטת רגל ניתנים לנקיטה גם במקרים בהם החיוב אינו סופי. "כל אימת שלא עוכב ביצועו של פסק הדין, גם אם המפסיד הגיש ערעור כנגדו, יש לקיים את קביעתו של בית המשפט אף אם המסלול לאכיפת החוק הוא על פי פקודת פשיטת הרגל", נכתב בפסק הדין.
המחוקק העניק למונח "פסק דין" פרשנות רחבה אשר מקפלת בתוכה גם החלטה. לדוגמא, בסעיף 1 לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967, נקבע כי פסק דין הינו – "פסק דין או החלטה אחרת של בית משפט בעניין אזרחי". דברים דומים נאמרים בתקנה 1 לתקנות סדר הדין האזרחי. דהיינו, גם חוק ההוצאה לפועל וגם תקנות סדר הדין האזרחי אינן מבחינות בין החלטה לבין פסק דין. לאמור, גם החלטה (במקרה דנן – לתשלום מזונות זמניים) הינה אסמכתא המספיקה לנקיטת הליכי פשיטת רגל.
