עמדת הכונס הרשמי בפשיטת רגל, כיצד היא משפיעה על ההליך?

דרגו את המאמר

התקבלו 1 דירוגים בציון ממוצע: 5.0 מתוך 5

הכונס הרשמי הוא יחידה באגף האפוטרופוס הכללי והכונס הרשמי במשרד המשפטים, המהווה גורם המופקד על הטיפול בהליך פשיטת רגל, לרבות פשיטת רגל של אדם פרטי, הליך פירוק חברות, הבראת חברות והסדרי נושים.

הכונס הרשמי הוא צד בהליכי חדלות פירעון המתקיימים בבתי המשפט המחוזיים. בסמכותו למנות בעלי תפקיד אשר יפעלו בהליכי פשיטת רגל מטעמו, כגון: מנהל מיוחד ונאמן. והוא אחראי בין היתר על חקירת החייב, הגשת דו"חות ועמדות לבית המשפט ופיקוח על בעלי התפקידים אשר מינה.

אישור בקשת פשיטת רגל על ידי הכונס הרשמי

מטרת הליך פשיטת רגל היא לגבש תכנית לפירעון חלקי של החובות שצבר החייב בהתאם ליכולתו הכלכלית, ובסופו של ההליך לקבל צו הפטר ולפתוח דף חדש. ההליך נפתח בבקשת פשיטת רגל על ידי החייב או על ידי הנושים, כאשר בשלב הראשון, יש להגיש את הבקשה לכונס רשמי. רק לאחר קבלת התייחסות של הכונס, ניתן להגיש את הבקשה לבית המשפט המחוזי.

את הבקשה יש להגיש לכונס הרשמי על פי התנאים המפורטים בפקודת פשיטת הרגל, כך שסך החובות גבוה מסכום של 17,307 שקלים, בצירוף טפסים נדרשים, מסמכים המעידים על המצב הכלכלי, תצהיר, כתב ויתור על סודיות ותשלום פיקדון.

לאחר הגשת הבקשה, נותן הכונס הרשמי אישור בדבר קבלת העתק הבקשה והמסמכים שצורפו לה וכן אישור על הפקדת הפיקדון. את האישורים יש להגיש לבית המשפט יחד עם הבקשה. במקרים חריגים, הכונס הרשמי מודיע לחייב שהוא לא מאשר את הבקשה, ובמצב זה, החייב נדרש לצרף את הודעת הכונס לבקשה שיגיש לבית המשפט.

מתן צו כינוס נכסים בכפוף לאישור הכונס

לאחר הגשת בקשת פשיטת רגל, בכפוף לאישור מהכונס הרשמי, מוציא בית המשפט צו כינוס נכסים לנכסי החייב וממנה מנהל מיוחד לטיפול בהליך חקירת החייב והצעת תכנית לפירעון החובות. במקרה שהכונס לא אישר את הבקשה לפשיטת רגל, בית המשפט רשאי לתת צו כינוס רק במקרים מיוחדים ומנימוקים שיירשמו, ובתנאי שבית המשפט שמע את עמדת הכונס הרשמי ושוכנע כי החייב פנה תחילה לכונס.

לאחר עיון בבקשה ומתן צו כינוס, קובע בית המשפט דיון בבקשה לפשיטת רגל, אשר מתקיים, על פי הרפורמה החדשה בפשיטת רגל, לאחר כ- 18 חודשים מיום מתן צו כינוס. במסגרת הרפורמה, ברוב המכריע של המקרים ניתן צו כינוס לבקשת החייב וההליך מתקדם לשלב הבא.

מתן חוות דעת על מצבו הכלכלי של החייב

לאחר מתן צו כינוס, המנהל המיוחד או הכונס הרשמי נדרשים לגבש חוות דעת על מצבו של החייב. לשם כך נערכת חקירה מקיפה על ידי המנהל המיוחד או הכונס בענייניו הכלכליים של החייב. חוות הדעת מוגשת לבית המשפט לפחות 15 ימים לפני המועד שנקבע לדיון בבקשת פשיטת הרגל.

חוות הדעת כוללת פירוט של ממצאי החקירה, הערכה בדבר הנסיבות שגרמו למצבו של החייב והאופן שבו ניהל את עסקיו, פירוט הליכי ההוצאה לפועל שננקטו נגד החייב, אופן שיתוף הפעולה של החייב בחקירה וכדומה. בנוסף חוות דעת כוללת הערכה של הכונס הרשמי בדבר יכולתו של החייב לפרוע את חובותיו ובדבר ההליכים שיש לנקוט כלפיו והמלצה לגבי הדרך שיש לפעול.

במסגרת הדיון בבקשת פשיטת רגל, רשאי בית המשפט לתת צו פשיטת רגל, לאשר את תכנית הפירעון ולתת הפטר מותנה. בית המשפט רשאי לדחות את הבקשה ולבטל את הליך פשיטת הרגל, או לתת הפטר לאלתר, או לדחות את המועד למתן ההחלטה, כדי לאפשר לחייב להסדיר את חובותיו בדרך של פשרה או הסדר עם הנושים.

אם בית המשפט קיבל את הבקשה והוכרזה פשיטת רגל, נכסי החייב מועברים למימוש על ידי הנאמן, בפיקוח הכונס הרשמי ובית המשפט. הנאמן מוכר ומפרק את הנכסים אשר ניתן על פי דין למימוש לצורך פירעון חלקי של חובות באמצעות תשלום דיבידנד לנושים.

מתן צו הפטר לבקשת הכונס הרשמי

השלב האחרון בהליך פשיטת רגל הוא מתן צו הפטר. צו הפטר ניתן על ידי בית המשפט לבקשת החייב או לבקשת הכונס הרשמי או בעל תפקיד מטעמו. הצו פוטר את החייב מכל חוב שנתבע במסגרת תביעות חוב או שניתן היה לתבוע בהליך פשיטת הרגל, פרט לחובות שההפטר אינו חל עליהם כולל חובות בשל קנסות, חובות שנוצרו במרמה וחוב מזונות.

צו הפטר מאפשר לחייב לפתוח דף כלכלי חדש בחייו ומשמש להגנה נגד תביעות שיוגשו נגד החייב ביחס לחובות שנוצרו לפני ההליך. הצו עשוי לקבוע תנאים שעל החייב למלא כדי לקבל את ההפטר והוא יכול לחול באופן מידי לאחר הכרזת פשיטת רגל, זאת כאשר לחייב אין נכסים והוא נטול כושר השתכרות בהווה ובעתיד, וכאשר עמדת הכונס הרשמי היא שאין בניהול הליכי פשיטת רגל כדי להביא תועלת לנושים.